במשנר נפשי עמוק

היי טובה,
מצער מאוד לשמוע שבגלל ענייני כספים נהרסים קשרים משפחתיים. מובן גם, שמצבך הפיזי מוסיף לתחושת הדכדוך הקשה. אני במקומך הייתי מחפשת כל דרך לחידוש הקשר עם הילדים, למרות שבעלך אינו מעוניין בכך. הקשר שלך איתם הוא שלך ולא שלו, ולדעתי את יכולה לקיים אותו בלי תלות ביחס שלו כלפיהם.
בנוסף, כדאי למלא את החיים בתוכן ובפעילויות שכן נגישות לך. החיים יכולים להיות מלאים ומעניינים מאוד גם כאשר יש נכות. גם קשרים חברתיים, מחוץ למשפחה, יכולים להועיל מאוד (כולל קבוצות תמיכה אם צריך).
איני יודעת איך את מטפלת בדיכאון שלך, אבל יש כיום כל מיני דרכי טיפול יעילות, ואם דרך אחת אינה עובדת, כדאי לנסות דרכים אחרות. אני באופן אישי מאוד מאמינה בטיפול פסיכולוגי. מעבר לטכניקות היעילות לטיפול בדיכאון שקיימות כיום בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), הקשר הטיפולי מספק לך תמיכה ואוזן קשבת שאף תרופה או טיפול רפואי אחר לא יוכל לספק.

בברכה,

תודה על התגובה.אני מטופלת על ידי כדור בשם פריזמה 20
ממ"ג וגם הולכת לפסיכולוג. את הכדור אני לוקחת כבר מעל חודשיים אבל עוד אין פתרון לחרדות לקחת כדור לוריואן אבל זה לא ממש עוזר. אני בקשר עם הילדים שלי לא התנתקתי מהם אבל קשה מאד לנהל איתם קשר כשאין אפשרות להזמין אותם בסופי שבוע בחגים-לאור התנגדותו הנחרצת של בעלי.אני גם לא ניידת כי בעלי אסר עלי לנהוג לאחר הארוע המוחי?אני מרגישה חסרת אונים ולא מוצאת פתרון למצבי.

אפשר למצוא פתרונות יצירתיים למגבלות הללו. אפשר, למשל, להיפגש עם ילדייך אצלם או בחוץ, במקום נייטרלי. ניידות אפשרית לא רק ברכב פרטי בו את נוהגת (הוא יכול, למשל, להסיע אותך, וגם שווה לברר בביטוח הלאומי אם מגיע לך סיוע).

לילדים שלך בלבד?

אמא שלי חושבת שהיאא עוזרת בכך להבטחת עתידם של ילדי והיות ואני בת יחידה ומסודרת כלכלית.

תדברי איתה. תסבירי לה שזה יוצר מתחים אצלכם בזוגיות. שזה מרחיק אותם ממך. שעכשיו את חולה וזקוקה ליותר משאבים. אולי היא תשנה את דעתה. באמת מרגיז!

הצוואה הגיונית ואם בעלה של הגברת רודף בצע -יש לו בעיה.