חרדות

אני בראשית העשור השישי לחיי.
בדיוק לפני עשור עברתי התעללות נפשית קשה ביותר וממנה איני מצליחה להתאושש. אני חיה אותה. ההתעללות הייתה מצד הבוס שהעסיק אותי 11 שנים, 16 שעות ביום ושילם שכרי בגין 8 שעות בלבד. [נאלצתי לשתוק]. כשהחליט שדי לו להעסיק אותי, אימץ לעצמו שיטה. להתעלל בי נפשית באופן קשה כדי לשבור את רוחי ושאלך הביתה מרצוני, כדי לא לקחת פיצויים. הדבר מאוד מובן וניכר שזו הסיבה [אני מכירה אותו יותר מדי טוב כדי לא לדעת את האמת]. הוא היה נצמד לי לפרצוף וצורח עלי אימים ומטיח בי ללא כל סיבה מוצדקת הקשורה לעבודתי. זה קרה 5 ימים בשבוע במשך שנתיים, כמה וכמה פעמים ביום. בכיתי שנתיים בשביל כל החיים על הצער והסבל הנפשי שנגרם לי. אני מזכירה בכירה מאוד שנים רבות, משכילה ומכירה היטב את עבודתי, מסורה, אחראית, נאמנה, בעלת מוסר, מתורבתת. הוא ידע שאני כזו. מאז יש לי "פחד בוס". אני נכנסת ללחץ וסובלת מחרדות קשות בעבודה רק כשהבוס קורא לי למשימה, זאת על אף שאני יודעת היטב מה עלי לעשות ולבצע. אין מצב שאעשה טעויות בשל האחריות הגדולה שלי בעבודה. החרדה קשה, בלתי נסבלת. הלב דופק, כאב הראש ענק ובלתי נסבל. כך אני חיה. אפילו הבנות לעבודה גורמות לי לחרדות קשות בשל העובדה שעל פי רוב אינן מדברות אלי יפה מטבעי, אני מאוד רגועה, שקטה ובעלת שלוות נפש. כולם יודעים שאני כזו. טיפוס שלא עונה כשמעליבים אותי, אלא בוכה בשקט עד שאני נרגעת. עבודה קשה להחליף בשל גילי המופלג והפרנסה לה אני זקוקה. אני מאוכזבת עד מאוד מההתנהגות של האנשים, חסרי הנימוס וההתחשבות באדם. חינוך ותרבות, איני מצפה, נכון להיום להתנהגות הולמת. בינתיים כל אימת שיש לי חרדה בעבודה, אני חיה במרה שחורה. לחלוטין לא מגיע לי, שכן, אני מאוד משקיענית ומסורה לעבודתי. אף אחד לא רואה ולאף אחד לא אכפת. היש פתרון כלשהו? תרופות נגד דיכאון לא אקח. אין לי דיכאון. יש לי חרדות וכעסים עצומים על התנהגות האנשים בעבודה, נכון להיום.
תודה רבה למתן תשובה באתר.