דכדוך שמלווה בדפיקות לב והזעות

היי דפי,
ככל הנראה, הדכדוך שאת מרגישה הוא סימפטום מקדים להתקף החרדה. הדבר הכי יעיל שאפשר לעשות בזמן התקף החרדה הוא דווקא לא לנסות לברוח ממנו. אנשים מצליחים לפעמים להסיח את הדעת בצורה חלקית, כשהחרדה היא בעוצמה נמוכה, כאשר הם מדברים עם מישהו, מתעסקים בטלפון שלהם וכו'. אצל אחרים זה דווקא מתגבר כאשר הם מנסים הסחת דעת, או מנסים להרגיע את עצמם בכוח.
מה שבטוח- כאשר מנסים להרגיע חרדה בכל פעם שהיא מופיעה, הבעיה מחמירה בטווח הארוך. אולם, כאשר את מקבלת את החרדה כחוויה לא נעימה שחולפת (ואכן, זה כל מה שהיא!), היא מקבלת משמעות אחרת במוחך ועוצמתה פוחתת. זאת מאחר שלחרדה יש אופי מיוחד במינו: היא תוקפת אותך מאחר שאינך רוצה בה, וככל שאת דוחה אותה יותר, כך היא משתלטת עלייך בעוצמה גבוהה יותר. מאידך, כשאינך דוחה אותה ואף מקבלת אותה בברכה, היא פוחתת עד שבסופו של דבר נעלמת.
חשוב לזכור, שהתקף חרדה תמיד חולף, גם כאשר אינך עושה דבר, ושהחרדה אינה מסוכנת לגוף בשום צורה. ידיעה זו עוזרת לאנשים לעבור את התקף החרדה בלי לנסות להרגיע את עצמם בכוח. לפיכך, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להמשיך כרגיל עד שההתקף יעבור מעצמו.
אם ברצונך לפתור את הבעיה, כדאי שתפני גם לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) ולא רק לפסיכיאטר, מאחר שהטיפול התרופתי עוזר להקל על המצב (כמו "פלסטר"), אך אינו פותר את הבעיה.

בהצלחה!