דיכאון וחרדה- האם אני לבד בכל זה

היי דורון,
קודם כל, מקווה שאתה מטופל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שהוא הטיפול שנותן כלים להתמודד עם בעיות אלה, ולפתור אותן בסופו של דבר.
ייתכן שחלק מהבעיה הוא שתה רואה את מצבך כ"מחלה". חרדה היא בשום אופן לא מחלה, אלא מצב פסיכולוגי, שניתן לפתור אותו באמצעות כלים פסיכולוגיים, ואפילו תוך זמן לא ארוך! גם דיכאון, לרוב, אינו מחלה (תלוי בסוג הדיכאון). איני יודעת מה כוונתך באמירה "ההיגיון מלמד על סופם של אנשי כמוני", שכן לאנשים רבים, שפנו לטיפול הנכון, הסוף היה טוב. גם אם לפעמים יש סקפטיות בהתחלה.
אולי כדאי לך לדבר דווקא עם אנשים שהיו במצבך ו"יצאו מזה", ולאו דווקא עם אנשים שמתבוססים במצבם הקשה ולא רואים שום פתרון. בכל מקרה, איני מכירה קבוצות תמיכה ספציפיות לדיכאון וחרדה כרגע, אבל אפשר לחפש ולשאול בפורומי תמיכה, שבהם נמצאים עוד מתמודדים עם בעיות אלה (אסור לי לתת שמות של אתרים ספציפיים כאן). כדאי לחפש ולקרוא תיאורי מקרים (ויש הרבה כאלה ברשת) של אנשים שהתמודדו עם בעיות דומות ופתרו אותן באמצעות CBT.

חג שמח!

בסופו של דבר זה השדים שלנו שאנחנו צריכים להתמודד אתם. אני מתעב את הדיכאון אך הוא תמיד מראה לי איפה אני חלש. אני שונא את החולשה שבי! אני צד אותה ואוכל אותה לארוחת בוקר,צהריים וערב. פה הדיכאון נותן סוג של משמעות. להפסיק ליילל ובמקום זה להילחם.

חחחח אני נהיתי שריר בזכות הדיכאון. ואני רק מתחזק...פיזית ונפשית כל עוד אני ממשיך להיאבק בו. יש לי בעיות אם נשים,אימא דומיננטית ומסרסת דפקה לי את הביטחון העצמי אבל על הזין...נבנה משהו חדש!

צריך לבטא את כל הגועל נפש הזה שמצטבר בפנים צריך להוציא אותו החוצה!
למה כל כך הרבה אנשים סובלים היום מדיכאון? הכול נוח מדי,בטוח מדי!
לימודים,עבודה פנסיה קבר!
למה אנחנו צריכים לסבול מעצירות רק כדי שאחרים ירגישו נוח?

החיים פעם לא היו קלים ונוחים כל כך...היית חי בסכנה ואז מת...אבל לפחות היית שומר על זוג ביצים בסוף הדרך.
הדיכאון עצמו הוא לא טוב או רע...הדבר היחיד שמשנה זה איך אתה מגיב אליו...אני שונא את העולם המודרני ואתה יודע שגם אתה! אתה שונא את הנוחות המזדיינת הזאת.