בתי בת 34 רווקה לומדת וברוגז וכועסת על המשפחה

היא לומדת כבר 6 שנים לתואר של 4 שנים. היא כבר השקיעה את כל הכספים שהיו לה וגם את הכספים שאנו עזרנו לה, ועדיין לא נראה הסיום של התואר הזה. היא טוענת שיש לה עוד שנה. בפועל, אני מבינה שיש לה לפחות 3 שנים כיוון שכל שנה זה 2 והיא גם מתכוונת לעבוד כדי לממן את הלימודים. במשך כל התקופה הזאת, היא השמינה, היא צברה כעסים, לא סולחת ולא מבינה את הסביבה שלה. נמצאת המון לבד. היא אוגרת כוחות בעיקר בזמן תקופת מבחנים. לפי דעתי היא צריכה ריטלין אך היא לא מוכנה לשמוע ואומרת שהיא לא תיקח סמים. היא גם אמרה שהיא נמצאת המון בסיפריה, והחברות שלה מקנאות בה כי היא מסוגלת לשבת כל כך הרבה. וזה לפי טענתה הוכחה שהיא לא זקוקה לריטלין. יש לי סמנים מהעבר שהיא זקוקה לריטלין וגם כל הסחבת הזאת בתואר מוכיחה זאת. היא ברוגז עם הדודים שלה, אחים שלי, שני אחים ואחותי. היא לא משלימה כל הזמן זוכרת את הסיבות שלא תמיד מוצדקות. וגם צריך לשכוח אחרת אי אפשר להמשיך הלאה. גם היום אחרי שהיינו אצל פסיכולוגית, שאמרה לנו איך להתנהג איתה, המצב נשאר כשהיה, אולי יש קצת שיפור. בכל אופן, אני שואלת מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב וכדי שיהיה לנו ולה יותר טוב ביחסים? כל הזמן לא לוקחת אחריות ולא רוצה להודות שגם בה יש אשמה למצבים שהיא נמצאת בהם. היא כל הזמן קורבן, וכל הזמן אחרים עושים לה רע. היא לא גרה בבית והיא מרבה להתרחק מהמשפחה. היא לבד ואני מודאגת מאוד. מהמצב. היא בהתחלה לא רצתה ללכת לטיפול פסיכ' אבל כיום היא מעויינת ללכת רק לפס' שהחברות המליצו לה.אבל מתנה זאת בכך שאם זה יהיה בזמן החופשה ולא בזמן הלימודים. תודה על המלצות ועל הטיפול.