מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- זוגיות עם הפרעות חרדה ודיכאוןליאורה31/03/2017
אני בזוגיות 7 חודשים עם בחור שיש לו הפרעות חרדה ומטופל בציפרלקס.
לא מזמן חגגנו חצי שנה ביחד וזו הפעם הראשונה שהיינו 48 שעות ביחד (סוף שבוע בצימר) וזה היה המבחן עבורי של לדעת האם אני מצליחה להיות בסביבתו זמן ארוך וחשבתי שאם זה יעבור בהצלחה אני אהיה יותר רגועה אבל לא.
בזמן האחרון התחלתי להרגיש שזה עלול להיות מאוד קשה, הבחנתי בפסימיות יתר, דימוי עצמי נמוך ובפסילת החיובי.
אני מרגישה שאני איכשהו יכולה לחיות עם זה אבל שני דברים מפריעים לי בכל זאת:
1. אני לא יודעת למה זה עוד עלול לגרום בהמשך, למשל זמנים בהם הכדור לא יצליח להשפיע ויתחילו התקפי דיכאון שאני לא אדע להתמודד איתם.
2.מפריע לי שאני לא מכירה אותו ללא הכדור ואולי ביום שהוא יפסיק לקחת אותו (יש תכנון כזה) אני עלולה להיחשף לאישיות האמיתית שלו ואגלה שקצת קשה לי לחיות איתה.
מה אתם חושבים? איך מחזיקים קשר שבו אחד הצדדים סובל מזה?
תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר זוגיות
שרון לויט09/04/2017היי ליאורה,
לא הבנתי- הבחור סובל מהפרעת חרדה, או גם מדיכאון? אלו שני דברים שונים בתכלית. יש כל מיני הפרעות חרדה, החל מבעיות קלות וממוקדות וכלה בקושי בתפקוד וביציאה מהבית. גם דיכאון מתנהג אחרת אצל אנשים שונים. צריך להכיר את האדם כדי לדעת למה לצפות אצלו. בכל מקרה, בן זוגך לא יהפוך את עורו, גם אם יפסיק את הטיפול התרופתי. ייתכן שהסימפטומים שאת מתארת יחמירו והוא יהיה מדוכדך יותר. השאלה אם אפשר לחיות עם זה תלויה ביכולת שלך להכיל את זה. אם את מסוגלת לאהוב ולראות את הדברים החיוביים שבו, וחושבת שהם עולים על השליליים ושווה להחזיק את הקשר, אני מאמינה שאפשר למצוא את הדרך- אולי על ידי טיפול זוגי, או פגישה משותפת אצל המטפל שלו (אם יש לו כזה).
חג שמח,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)

.jpg)
.jpg)

