מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- דכאון הפכפך רגע ככה ורגע ככהאמא10/01/2018
שלום
בתי בת 25 מזה כשנתיים מטופלת בכדורים נוגדיי דכאון כשהייתה בשיא הדכאון היא ממש רזתה (מעולם לא הייתה שמנה ) אבל עם הכדורים היא מעלה במשקל ואם מסתכלחם לפניי ואחריי שהריי לאנשים אין בושה או טקט וכשרואים אותה אומרים השמנת היא נכנסה לתסביך מזה באמת משתדלת לאכול בזמן להתעמל אבל עולה במשקל הרופא החליף לה את הכדורים אבל ללא שיפור זה באמת מבאס ואין מילה לנחם אותה והנה הנפילה הגדולה היא לא לומדת(סטודנטית לרפואה) ישנה המון שעות צועקת מתפרצת החברה התקשרה להזהיר אותי מפניי שאמרה לה שהיא מיואשת תכננה את ההתאבדות זמן מקום ויודעת מה לכתוב במכתב הפרידה כמובן ששיכנעתי אותה ופנינו לפסכיאטר שבנוסף לסרוקסט נתן לה כדור בשם טסטרה (מקווה שהשם נכון) היא כבר שבוע עם הכדור ללא שיפור אבל היא נורא הפכפכה כשהיא לא ישנה או שהיא שמחה מאוד או שהיא עצובה/כועסת מאוד או שחור או לבן זה נורא מבלבל אני לא יודעת איך להתנהג אני חרדה לה מאוד רגע חושבת על למות רגע פוחדת מהמוות
מה לעשות? אנא עזרתכם בהתמודדות עם המצב
תודה מראש
אמא* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר דיכאון
יניב רוזן11/01/2018היי,
ראשית, יש להתייחס ברצינות רבה לנושא הפגיעה העצמית, לשים לב לשינויים התנהגותיים, להיות בקרבתה ככול הניתן, וליידע את הרופא המטפל. צריך להבין שדיכאון מתאפיין בירידה במוטיבציה, באנרגיה, בהנאה ובריכוז. במצבים אלו קשה ללמוד משום שאין פניות רגשית. במצבים של מצוקה רגשית נפוץ מאד התנהגות של התפרצויות זעם, עצבנות וכעסים. זו תופעת לוואי של המצב הרגשי בו היא נמצאת. לגבי הטיפול התרופתי, לוקח לכדורים שלושה שבועות עד חודש עד שמרגישים את ההשפעה. לכן, צריך לחכות בסבלנות.
במידה ושינויה המצב רוח הם קורים לעיתים קרובות ניתן להאמין שזה חלק מהדיכאון ולא הפרעה אחרת. אם ישנם ימים ארוכים בהם היא מרגישה בהיי ולאחר מכן ימים ארוכים בהם היא בדיכאון יש ליידע את הרופא על כך. מאידך, אפשר גם להאמין שאולי הדיכאון שלה במצב של שיפור ולכן לעיתים יש אפיזודות של הקלה ושיפור.
כך או כך, אני ממליץ לך בחום לפנות לטיפול, רצוי מאד, טיפול קוגניטיבי התנהגותי. חשוב שתעבור טיפול, וחשוב שיהיה מטפל שיוכל לעשות הערכה תמידית למצב .
חשוב לזכור שאנשים מחלימים מדיכאון. פנו לטיפול.
בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)
.jpg)

