האם מה שאני מרגישה זה חרדה?

היי יניב
אתחיל בזה שקצת קשה לי אפילו מהחיפוש ברשת אחרי נושאים ו/או פורמים שקשורים בחרדה כי א. אני לא יודעת עדיין בכלל אם זה חרדה מה שאני עוברת ב. אני עדיין לא מבינה מה לעזאזל קורה לי בתקופה הזו כי זה שונה ונוגד כל דבר באופי ובחיים שלי.

אבל.. אשמח מאד אם תוכל מניסינוך להאיר קצת על מצבי ולעזור.

המצב שאני שרויה בו החל לפני חמישה חודשים - קצת לפני שחגגתי יום הולדת 40, אני יזמית שהקימה עסק עצמאי בשנה האחרונה (עסק שגזל ממני המון משאבים אנרגטיים הרבה השקעה נפשית ופיזית ותסכול של חוסר הצלחה בתחילת דרכו), אני רווקה שנמצאת בזוגיות כבר 14 שנים (קשר שהוא תלותי קצת מצידי במקום מסויים) ולפני חמישה חודשים נקלענו לאיזשהו משבר שהיה לי קשה מאד והרגשתי לראשונה באותה נקודת זמן שאנחנו באמת בסיום הקשר - העניין הוא כזה נתקפתי התקף חרדה קשה מאד לראשונה בחיי באמצע נהיגה בכביש מהיר בדרך ליעד שלא הכרתי לפני, בשניות הראשונות כמעט איבדתי שליטה על ההגה עד שעצרתי בצד והגיעו לעזור לי, לאחר המקרה הזה חזרתי למשרד שלי ולא הקדשתי מחשבה רבה למה שהיה עד ששבוע לאחר מכן נסעתי שוב לפגישה ומצאתי את עצמי תקועה בפקק בצוהריי היום בכביש מהיר ושם שוב בלי הסבר בכלל הופיע התקף חרדה קשה שגרם לי לרדת לשוליים ולעשות הכל כדי לחזור בחזרה למשרד, לאחר מכן קרו לי עוד שניים שלושה התקפים בזמן נהיגה רק בכביש מהיר עד שבאחרון שלהם הבנתי שמשהו לא בסדר אצלי והחלטתי שאני לא נוהגת יותר ונקלעתי בחודשים האחרונים ללופים מחשבתיים קשים מאד עם עצמי של מה לעזאזל קורה לי מה קאה לי בכביש ולמה השתניתי כל כך - המחשבות מטרידות אותי ברמה קשה מאד וכל הבטחון העצמי ירד לי, יש לי תחושת ניתוק מהמציאות לעיתים ופחד להיות באזור רחוק מהסביבה הטבעית שלי, המשפחה שלי גרים קצת רחוק ממני והגעתי למצב שאני לא מסוגלת לנהוג אליהם ולבקר כמו שהיה תמיד, אני כן מצליחה לנסוע בכביש פתוח אך ורק עם הבן זוג שלי לצידי (רק הוא לא אף אחד אחר) והתפקוד היום יומי שלי ממש נפגע - אני עוטה על עצמי מסכות כל היום בהתנהלות שלי מחשש שהעובדים שלי יבחינו שמשהו אינו כשורה ובכלל מאד מתקשה להבין מה קורה לי ואיך ואם בכלל זה יעבור ואחזור לעצמי כמו שהיה לפני.. התחלתי טיפול פסיכולגי קצת אחרי ההתקפים הראשונים אבל זה פחות עניין אותי להמשיך והפסקתי, מפחיד אותי פחד מוות להתחיל טיפול תרופתי כלשהו (מחשבה פנימית שאם אתחיל אודה בפני עצמי שנשברתי מנטלית וקשה לי לקבל את זה) וגם לאור הדברים ששמעתי שטיפול תרופתי בעיקר מעורר דברים קשים בגלל תופעות לוואי, חזרתי לעשות ספורט וזה מאד עזר לי אבל בשבועות האחרונים אני סובלת מכאבי ראש וסחרחורות קשות וזה מגביל אותי להתאמן, בקיצור אני ממש עצובה עם עצמי ולרגעים באמת מנסה להבין מה יש לי ומה זה הייצור הזה שהשתלט לי על הנפש והמחשבות, המחשבות על נהיגה רק מעצם המחשבה אפילו אם אני בבית גורמת לי למתח בכל הגוף ולסטרס לא מוסבר ומאד מאד עצוב לי שהגעתי למצב של לא מסוגלת לנהוג מאישה עצמאית מגיל מאד צעיר שלא חוותה דבר כזה מעולם, הייתי רגילה להיות בשליטה מלאה על הנעשה בחיי ולראשונה אני מרגישה שאני כבר לא בשליטה בכלל.. אשמח לדעתך המקצועית האם זה נקרא חרדות ואם לא מה עובר עליי ואיך לטפל