תרופות

שלום רב. אני בת 35, עובדת (ד"ר, עצמאית), אם ל-3 ילדים. תמיד הייתי חרדתית משהו וגם יש רקע משפחתי של חרדות ודיכאון. ממאז לידת בני הראשון (10 שנים) התחלתי לחוות "גלים" של תחושות דכדוך, מועקה, חוסר שמחת חיים, השמנת יתר, עצבנות, חוסר סבלנות, עייפות וליאות, קשיי שינה, השמנת יתר - ובמקביל לכך מעין תחושה של "עוד קצת ואני אתרומם מעל למים"... "מחר אקח את עצמי בידיים"... מה שלא ממש קרה כשהתקופות הללו הופיעו. נורא קשה להסביר. תפקדתי, אבל כמו רובוט. רוב הזמן, עם זאת, הייתי בסדר. בשנה האחרונה, הרגשתי שהתופעות הללו מכריעות אותי ופניתי לעזרה. קיבלתי טיפול בציפרלקס שחולל נפלאות, אך גזל ממני את היכולת לחוות אורגזמה לחלוטין. החלטתי שמצב כזה הוא נכות שאינני מוכנה להשלים עימה והפסקתי את הטיפול. מה גם, שהרגשתי מצויין... מיותר לציין שהשקיעה למצב הקודם חזרה. ניסיתי טיפול ברסיטל, ושוב- אותה נכות מינית. אני לא מסוגלת להשלים עם זה!
בנוסף, אני נוטלת קונצרטה (72 מ"ג ביום). לטענת הפסיכיאטרית, הדיכאון שלי הוא משני ל-ADHD שלא טופל וכעת, כשהחיים דורשים ממני לתפקד אחרת, אני כורעת תחת הנטל ומופיע הדיכאון. הקונצרטה אכן משפרת במעט את המצב ("מעירה" אותי לפעילות היומית הנדרשת מאישה עובדת ואם) - אבל בהחלט לא מספיקה לייצוב מצב הרוח. לאור כל האמור לעיל, אני שוקלת להתחיל טיפול ברמוטיב, בתקווה שיועיל ולא יפגע בתפקוד המיני.
שאלותיי:
1. כמה זמן מהפסקת הנטילה של רסיטל ניתן להתחיל טיפול ברמוטיב?
2. האם אין מניעה ליטול רמוטיב וריטלין/קונצרטה במקביל?
3. כמה זמן מהתחלת הטיפול ברמוטיב ניתן לצפות לשיפור (אם הוא אכן מועיל?)
אודה לך מאוד על תשובתך!