חמות בדכאון

חמתי סובלת מדיכאון כבר קרוב ל15 שנה והולכת לאותה פסיכיאטרית מזה שנים,שיפור במצבה אין ויש הכחשה טוטאלית של המשפחה.לפני שנכנסתי למשפחה לא דיברו על כך כלל.נכנסתי לתמונה ,כמובן רק מול בעלי בגלל בעייה של חוסר גבולות בינה לבינו,דבר שמפריע מאוד לזוגיות ביננו,עד היום האם לוקחת את בעלי לרופאים כשהוא חולה,מעולם לא הלך לבד,עד גיל 27 גר אצל ההורים כשאמו אחריו בכל דבר,מאוכל ועד גזירת ציפורניים ותספורת,עד היום היא מתקשרת אליו 10 פעמים ביום,גם איתי נסתה אך אני שמה גבול ברור,(זוהי המערכת יחסים הראשונה שלו עם בחורה) אנו מצפים לילד בעוד כחודשיים ויש לי פחד נוראי וחוסר אונים בכל הקשור לנושא הדכאון והגבולות עימה.היא מצפה לפיה "לגדל את הנכד" ובכלל מאשימה את כולם במצבה,כשלא נענים לה.איך אמורים להתייחס?איך אפשר לעזור לה ולעצמנו? תודה מראש