שאלה על דרך הפעולה הנכונה לעזור לבת

בתי בשנות העשרים לחייה סובלת בחודשים האחרונים ממצבי רוח קודרים דכאון חוסר רצון לחפש כיוון בחייה. עברנו לדרום הארץ מהמרכז ולאחר כשנה וחצי באזור בו אנו גרים עם תקופת ביניים בחול' היא לא מוצאת את עצמה מבחינה חברתית היא די מנותקת אמנם היא עובדת במישרה מלאה אך כיוון שעל הזמן מחשבות מנקרות במוחה היא גם לא כל כך אפקטיבית בעבודה זכרונה לא מהמשופרים עקב כך וכל המערכת כולה זקוקה לחיזוקים. היא ניסתה דיקור סיני מספר פעמים ולדעתי לא רק שזה לא עזר זה פתח אצלה את מעיין הדמעות ואם היו קודם קצת איפוקים הרי שמאז כל הברזים נפתחו וכיום היא מטופלת אצל פסיכולוגית אך היא פוחדת לקחת תרופות כי בראש ובראשושנה הפחד שלה לא להתמכר. בזמנו היא היתה מכורה לשוקולוד ובכוחות משותפים ועידוד מצידי וכמובן עבודה קשה שלה היא התגברה על כך ירדה יפה במשקל אבל כל הזמן היא מלאה בחששות שלא תוכל להתקדם בחייה בגלל בעיות כלכליות ובגלל ריחוק ממקום לימודים פוטנציאלי ובכלל היא איבדה את האמון שאי פעם משהו ישתנה. מדובר בבחורה מאד חכמה ואינטליגנטית שרואה את הדברים בדרך כלל בפרספקטיבה נכונה ובריאה ובעלת רצון לעזור לאחרים תמיד אבל כשהיא במצב כזה היא אינה יכולה להביא את עצמה להפסיק את המחשבות הטורדניות שמנקרות במוחה האם ניתן בדרך אלטרנטיבית או קונבנציונליתלעזור לה אבל על ידי כדורים שאינם ממכרים או לחילופיןאשמח לשמוע על שיטות אחרות יעילות תודה על תשובה מהירה.