דיכאון

היי,

אני סטודנטית בתקופת מבחנים שסובלת בין היתר מהפרעות ADHD. חוויתי המון כשלונות בעבר ונדדתי בין מסגרות שונות. הדיכאון היה נחלת חיי כמה וכמה פעמים. נטלתי פעם אפקסור מס' חודשים, בתחילה הרגשתי שהבעיות מאחוריי ואפילו כשהייתי מגיעה לפסיכולוגית שלי הרגשתי שאין לי מה לומר. התייעצתי עם גורמים שונים(הפסיכיאטר והפסיכולוגית) ונאמר לי שאני יכולה לנסות להפסיק עם הכדורים. שוב, בהתחלה הכל היה בסדר אבל כל המשברים שחוויתי (פרידה מחבר, כלבה שמתה, דודה שאושפזה בטיפול נמרץ למעלה מארבעה חודשים-בתקופה שנטלתי כדוריםוהתמודדות הייתה הרבה יותר קשה. היום כסטודנטית אין לי אפילו 100ש"ח לפנות לפסיכולוגים למרות שאני מרגישה שאני זקוקה לזה כמו אוויר לנשימה. אני בחובות של 30,000 ש"ח ואני מרגישה שאני שוקעת לא מצליחה להקים את עצמי ללימודים, לא מצליחה להתרכז, הכל נראה לי מיותר. אני מצד אחד אומרת לעצמי שאולי תרופות יכולות לסייע במוטיבציה וכושר התמדה שאין לי ומצד שני אני פוחדת שאני אקח את הכדורים, לא אתגבר על משברים בעצמי וכשארצה להפסיק לקחת אני אתמודד עם כל הרגשות מחדש. היות ואני לא יכולה להרשות לעצמי טיפול פסיכולוגי, מה ניתן לעשות? המצב רק הולך ומחריף ונותרו לי עוד עבודות להגיש ומבחנים בטווח של שלושה שבועות כשאני יודעת שטווח ההשפעה ותופעות הלוואי של הטיפול התרופתי שווי ערך לזמן הזה...אובדת עצות- אשמח לכל עזרה. אני מרגישה שאני במצב לא ממש טוב...