שלום...

שלום, אני ילדה בת 14, ויש לי בעיה.... מאז שאני זוכרת את עצמי , אף פעם לא הייתי מקובלת בבית הספר, אני עולה לכיתה ט' ועוד לא היה יום אחד בבית הספר שבו לא אמרו לי:"יא מכוערת..יא מטומטמת.. יא קונפה...." והסיבה לזה שאני שונה מכל הבנות בשיכבה , זאת אומרת, במראה שלי, יש לי סיגנון מישלי בבגדים וזה סיגנון שמוצא חן בעיניי שזה הסיגנון הרוחני שאני כל הזמן שמה הרבה צמידים ושרשראות ועגילים גדולים... אני אף פעם לא מצליחה לענות כשמשפילים אותי ומרוב שיורדים עלי כל כך הרבה אני כבר מאמינה לכולם וגם אני חושבת שאני מכוערת מטומטמת וכל הדברים האלה... ואני לא יכולה יותר!! אני משתגעת.. אני פוחדת להיסתכל על עצמי במראה...... למרות שעמוק ביפנים אני יודעת שאני לא מכוערת. דיברתי על זה עם המחנכת שלי והיא אמרה לי שזה הכול מקינאה שיש לי אומץ להיתלבש איך שאני אוהבת ומיזה שאני מצליחה בלימודים. אבל אני בכל זאת לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה כי כל הירידות האלה מכל השנים וכל ההשפלות, היתאספו ביפנים ...ואני בדרך כלל לא מדברת על זה עם אנשים..... ואני מרגישה שכל הילדות שלי היתבזבזה כי אני כל הזמן בוכה.. ואני פוחד שאני השאר לבד ואף אחד לא ירצה אותי, ואני שונאתתתתתתתת את עצמי...... וכשאני יורדת על מישהו שירד עלי אני מרגישה שעשיתי טעות כי יש לי ייסורי מצפון מכל דבר... אני לא יודעת מה לעשות נימעס לי כבר ליסבול אני רוצה להראות לכולם שאני יותר חזקה מהם.. שאני לא אחת ששותקת מי כל דבר אבל אני לא יכולה!!!!!! תעזרו לי בבקשה, איך אני יכולה לחיות חיים נורמליים.. ?? תודה רבה...