"איבדתי כל תחושה.."

שלום...מעט מורכב להתחיל ולכתוב מה עבר עליי בשנתיים האחרונות..אני עצמי לא מסוגלת להתחיל ולבודד את הדברים הכל התערבב נהיה חשוך למדי כך שאין ביכולתי להבהיר לעצמי ובכלל מה בדיוק מתרחש.. אני אכתוב את מעט הדברים אשר ידועים לי בברור.. מזה כשנתיים אני אדם כבוי למדי אני לא מקיימת שום אנטרקציות עם סביבתי.. מעין ריקנות תהומית..כלומר אני מתנהלת באופן לא בריא אין ביכולתי לבטוח באנשים לרוב אני מוצאת עצמי חובבת אנשים שמבוגרים ממני בהרבה (יש לציין שאני נורא צעירה..17 וקצת..) בעיקרון אני מגיעה ממשפחת דתית (כלומר הורי אנשים דתיים בעוד אני ואחיי יצאנו ממסגרת זו..) הבעיות אינן עם המשפחה עברתי מסגרות רבות במהלך חיי עד שלפני כחצי שנה מאסתי במסגרות קונבנציונליות והחלטתי לסיים תעודת בגרות "במסגרת" אקסטרנית רוב הלימוד מתרחש בערבים וכו.. קצת קשה לי לנסות להבהיר מה בדיוק מתרחש בתוכי אך ברור לי שאיבדתי כל תחושה.. מעבר לבדידות העמוקה שאני נתונה בה (שזו בעיה בפני עצמה) משהו באישיותי מאוד פסיבי כבוי קצת מהוסס אני חושבת שאני קצת פילוסופית יתר על המידה אני לא מקבלת את המרחש כמובן מאליו תמיד מעמיקה ומגיעה למקומות אפלים ובעייתיים..שוב קצת קשה לי לכתוב את המילים הנכונות ..אך בתקופה האחרונה מצב זה החמיר לחרדות מצב פיזי בעייתי וכו.. לא ברור לי באיזה מצב אני נתונה ..כתבי מעט בכדי לנסות ולהקל.. בתקווה למעט שלווה.. אושר..