מבולבל,תוהה,מחפש מזור ואין...מוצא

שלום לך ותודה על פניתך,

גירושין, מהווה משבר בחיים וכדי להתגבר עליו נדרשים כוחות נפש רבים. בתהליך ההתמודדות ניתן להיעזר במערכת התמיכה : חברים, משפחה, אנשי מקצוע. סיפור חייך מורכב מאוד ולכן יש לך סיבה טובה להיעזר בטיפול נפשי (פסיכותרפיה) שיכולה לתת את התמיכה וליווי בעת משבר.
טיפול בזמן משבר מסייע להתמודד עם סמפטומים שמעידים על מצוקה נפשית (למשל נדודי שינה, התקפי חרדה, רגזנות יתר ועוד) במידה ויש לך כאלה. כדאי בהחלט לשקול פניה לטיפול נפשי.

אשמח לענות על שאלות נוספות

שלום רב,
נכון,חיי הינם מורכבים ולדעתי(לפחות כעת),גם מיותרים.ותביני,אפילו בבית חולים פסיכיאטרי איימתי וניסיתי להתאבד ,
לעיתים אני מייחל שהסרטן יישנה וימית אותי(והרי אם אמשיךברגשות הנוכחיים הסרטן יישנה,יש קשר בין מצב נפשי להתפתחות תאים סרטניים.)...ואז אם זה יקרה היא (אישתי) כבר לא אישתי ומי יעזור לי? וכל מה שמנחה אותי הוא מה עלי לעשות כדי שאישתי תרצה בי שוב,אפילו שכבר התגרשנו. ושגם אם היא לא תסכים,אוכל לחיות עם זה.היא הייתה המלאך שהגן ושמר עלי וטיפח אותי ואני בעטתי בה....ואת יודעת למה? כן,בגלל התרופות וכל הפסיכיאטריים והיועצים.....אולי היפנוזה או גלגול נשמות יעזרו לי? ולמה התנהגתי כלפיה כך אחרי שכשחליתי בסרטן היא טיפלה בי ותמכה בי ודאגה שלא אהייה לרגע לבד....הייתה מעין "תורנות" ליד מיטתי.....וכעת החברים עזבו אותי.....כל דבר מזכיר לי אותה,אני חי אותה ונושם אותה ושואל את הילדים מה היא עושה ואיפה היא עכשיו? ושואל את עצמי ואומר לעצמי (בקול ההגיון): חייה את חייך ועזוב אותה.נכון,העתיד הינו מסתורי והכל יכול לקרות.אז מה עוזר לי שאני מתאר את המצב באופן הגיוני וצלול ? היא תחזור אלי? בטח לא ככה ולא עכשיו,נכון?אחרת,פשוט אלך לאיזה הוסטל ואחכה עד שהיא תחזור אלי או עד שאמות ....מוות טיבעי. אני הרי מפחד להתאבד ,אולי לא אצליח.את יודעת,כשהכרתי אותה והיינו חברים כל כך אהבתי אותה והתגאיתי בזאת שהיא חברה שלי .כאילו להראות לכולם שהנה הוא "בסדר"...למרות האוזן...( את חוש ההומור עוד לא איבדתי...),אז איך זה,לעזאזל,בייחוד אחרי שהיא תמכה בי כה רבות בעת שחליתי בסרטן.,בעטתי בה והשפלתי אותה ודרשתי ממנה לעבור ניתוח קטן באוזן....מה בסך הכל אני מבקש - אמרתי א(אז)? למה שהיא לא תתחשב בי?מי יודע....אולי הסרטן(לוקמיה)התפתח על רקע המחשבות האובססיביות(גם).הרי יש קשר בין נפש לגוף.ואני מרגיש שאם איני חזר אליה ואני יודע שהדבר אינו כל כך ריאלי,ומצד שני הנבואה הרי ניתנה לא לחכמים....וייתכן שאפילו היא אינה יודעת שהיא תחשוב לשוב אלי.
מה עושים? איץך מתקדמים?
סליחה על הטירחה ועל אריכות דברי....
שבת שלום
נ.ב - אגב,מה כבר פסיכיאטריים יודעים לעשות? הייתי אצל מיטב המומחים בארץ,,,אפילו ד"ר טוני שחר וד"ר (סליחה פרופ') אבי וייצמן..
טוב,אז מינון כזה לא מתאים,נעלה לך את המינון או נשנה את ההטוויה של הכדורים או ניתן כדור למניעת תופעות הלווי וכדור למניעת תופעות הלוויי של תופעות הלוויי... מה,אני (שפן) ניסיונות?
ופסיכיאטר שיוב לו בבניין מהגבוהים בארץ (בקומה שקרובה לאלוהים...) אומר לי שאני נרקיסיסט....
משהו מעודד לסיום:.....בשורה התחתונה אני רוצה להתחזק ולהירפא וגם ....כן, לשוב לאישתי אבל אני יודע שזה צריך לבוא מ"מקום אחר".
ובצר לי,אני פונה גם לכל מיני אסטרולוגים,נומרולוגים,ידעונים ומגידי עתידות.....
שבת שלום
ודבר באמת אחרון....סיפור חיי באמת הינו ייחודי ולא שכיח....אולי אסריט אותו או אכתוב אותו...

שלום לך,

מצבך מורכב והינך לא מוצא פתרונות. אני בכל זאת ממליצה לך להתגבר על חוסר אמון ופסימיות לגבי העזרה של אנשי מקצוע. נסה שוב, חשוב שתוכל לשתף פעולה עם המטפל כדי למצוא ביחד את הדרך הכי טובה על נמת לעזור לך.

בהצלחה!