רע לי מאד

ההודעה שאני עומדת לרשום מורכבת ואני מקווה שיפתרו לי אותה. אני בת 21 ונשואה לבעלי שבן 38,אנו נשואים שנתיים וקצת פלוס ילדה בת 4 וחצי חודשים. ילדתי בליס,ניתוח קיסרי בשבוע 42. אז ככה אני בדאון ובדיכאון של החיים שלי,אני מרגישה שמיהרתי להביא ילדה וזה בגלל הגיל של בעלי,הוא אומנם לא הלחיץ אותי בכלל להביא ילדה,אך בתוכי הייתה עובדה שבגלל הגיל שלו אני צריכה להביא לו ילד. אני מרגישה שפספסתי המון בחיים שלי. התחתנתי מוקדם בגלל הוריי,הוריי ממוצא בוכרה והם נורא פרימיטיביים וכשהכרתי את בעלי שהוא ממוצא מרוקו הרגשתי את החופש,הוא נתן לי חופשיות בכל מה שרציתי וזה היה החלום שלי שיעזבו אותי לנפשי. התחתנתי בגיל 19 בלי מקצוע בלי כלום הגעתי לבעלי עם תחתונים(בלי רכוש)והוא פיתח אותי,הבעיה שלבעלי יש רכוש,הבית אך לטובתי הבית עם משכנתא. מה שאני רוצה להגיד שהדיכאון נובע מכמה סיבות: שהתחתנתי מוקדם. דיכאון לידה בעיקר. שאני מרגישה אפס כי הוריי לא תומכים בי כספית למרות שיש להם אפשרות לעזור(לפי דעתי הם כועסים עליי,כי יצאתי עם מישהו 3 שנים בסתר לפני בעלי והם עם הפרימיטיביות לא הסכימו לי לצאת איתו ועשיתי דווקא ועשיתי בעצם רע לעצמי כי הוא לא היה בשבילי). הורים שלי גוררים אותי לרע מבלי שהם שמים לב: הקטע עם החבר שהמשכתי בכדי ללכת נגדם בגלל הפרימיטיביות שלהם ועשיתי רע לעצמי כי החבר לשעבר היה מרים עליי ידיים כן כיום אני בדיכאון נפשי בגלל שיש להוריי אפשרות והם לא עוזרים ותומכים בי ולשאר האחים שלי הם כן עוזרים בטענה שהם מקשיבים להם. ואני בתמימותי מגיע אליהם לארוחות שבת ושוטפת את הכלים וקונה להם מתנות בימי הולדת וחגים. ומבזבזת עליהם בלי סוף וזה התודה שלהם. הם הבטיחו לי שבחתונה שלי הם יעשו חצי חצי בנפילה בין ההורים שלו לשלי,נפלנו 40 אלף ההורים של בעלי הביאו 20 אלף כמו שהובטח וההורים שלי שקל לא הביאו הם רק שילמו על השמלת כלה שלי 2500 שח והביאו בחינה לבעלי 4 אלף,ילדתי אפילו מתנה לילדה לא קיבלתי,עשינו בריתה הם שמו לי 2500 שח שזה כולל 6 נפשות זה מעט וכאמרתי להוריי שזה מעט הם נזפו בי.זהו,הכל נופל על בעלי ובגלל המצב הוא עובד נורא נורא נורא קשה שבקושי שאני רואה אותו וגם המצב הזה עושה לי רע,בעלי חוזר עייף ואין לי תשומת לב ממנו ואני לבד. הם לוקחים אותי אחורה מבלי שהם שמים לב לכך. רע לי אין לי חברה ובעלי עובד 17 שעות לילות ובקרים ובקושי שאנו מתראים אני לבד עם הילדה ורע לי מאד מאד. ואז מתחילה הסיטואציה של כל מה שהזכרתי וזה מתפרץ בבכי עמוק וכואב,שאני אומרת שנמאס לי מהחיים ושנולדתי לסבול ואני לא רוצה את זה. בקיצור כל מה שהזכרתי מכניס אותי לדיכאון ואני מתמודדת לבד פשוט לבד ורע לי מבפנים. מה לעשות? לכל המעוניינים לעזור לי אשמח מאד. תודה שירן.