דיכאו ואכזבה!

שלם רב! שמי סיוון אני בת 15 ולומדת בתיכון שנה ראשונה. הבעיה שלי היא שאני נוטה להכנס לדיכאון, ואף חברות שלי אומרות להכינס לרחמים עצמיים. ישנו דבר שבעצם מפריעה לי מאוד עכשיו הוא מיבחן מיעבר. אני תלמידה מצטיינת, הציונים שלי מאוד גבוהים ותמיד היו. כמו כן גם במתמטיקה. עד כיתה ט'. בכיתה ט' היה לנו מורה חדש, שאהב להתייחס יותר לתלמידי שיותר בולתים בשיעור, שצועקים יותר, או צוחקים, יותר פתוחים כאלה, לא כמוני.(סגורה יותר) ולכן לעיתים שרציתי לקבל תשובה לשאלה מסויימת שהייתה לי, הוא פשוט לא שמע אותי\או לא רצה לישמוע. בסופו של דבר שנה שעברה הלך לי פשוט גרוע במתמטיקה! אף פעם לא היה לי דבר כזה, תמיד ציוני היו גבוהים מ- 90 מאז שאני זוכרת את עצמי. ובסוף שנה המורה שם אותי ב- 3 יחידות. ואני כמון היתנגדתי אבל לא הייתה לי כל כך ברירה. ואז היה מבחן מעבר, אשר לא יצלחתי לעבור, וזה פשוט הפיל אותי ושעקתי בדיכאן! ירגשתי מושפלת, מאוכזבת מכולם, אבל מעצמי בעיקר, ירגשתי שצוחקים עלי. השנה יש עוד מבחן נוסף, והיום עשיתי אותו. עוד הזדמות לעבוד ל-4\5 יחדות לימוד. התכוננתי לכך חודשיים. ההורים שלי שילמו הרבה כסף למורה פרטי על מנת שאני יעבור ויצליח. והיום, כשעשיתי את המבחן, אני מרגשיה שאני לא יעבור. אני איכשהו יודעת.. אני עניתי על כל השאלות, אבל היום דברים שלא יצעו לי. לפחות כך נדמה לי. חברות שלי אמרו לקוות לטוב, אבל איך אני יכולה, אם אני יודעת שאני לא יעבור. ואם אני לא יעבור- מבחינתי זה סוף העולם, אולי זאת נישמעת הגזמה, אבל אני ישקעתי בזה מאמצים גדולים, זמן, סבלנות- וכסף שההורים שלי נתנו. אני מרגישה שעכשיו אני יאכזב את עצמי יותר מאי- פעם. וכך גם אתץ הורי שאאמינו בי, ותמכו בי. אי כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה. תודה מראש.:)