מתוסכלת, עצובה לחוצה

בוקר טוב וחג שמח יש לי שני הורים מבוגרים. אבי אובחן כחולה דמנציה . עדיין מתפקד למרות שיש אפיזודות שמראות על בלבול , חוסר התמצאות בזמן ומקום. יש לי ילד שאותו אני מגדלת לבד. [ בן 8 ] אני מורה במקצתועי וכרגע נמצאת בחופשה. מצד אחד מרגישה מתוסכלת, רגשי אשם על כך שהורי לבדם. יום ג' לקחתי אותם לקניות. אתמול הבן שלי והבן של אחותי מהצפון היו שם בארוחת ערב והדליקו איתם נרות. הילדים של אחותי אצלי. צריך לעשות גם איתם קצת כיף. בני בבית. ואני מרגישה יסורי מצפון שהורי כל הזמן לבד. אבי נשמע מעוצבן בטלפון , אמי מבשלת , לפחות מעסיקה את עצמה. גשום וקר ואין לאן ללכת. מרגישה נורא. מתוסכלת, לחוצה , חרדה. התחלתי [על פי המלצת רופאת המשפחה] חצי כדור צירפרלקס. נ.ב : שוחחתי עם רופאת המשפחה ודעתה זה ממש לא הזמן להכניס מטפל הביתה. זה יעשה פעולה הפוכה לאבי, שיבין עד כמה מצבו קשה. תודה על ההקשבה.