בשביל אחי

היי ! אני בת 35 מטופלת מזה כמה שנים בעזרת כדורים נגד התקפי חרדה חוזרים אני מודעת למצבי שכן כבר המון שנים אני מסתובבת עם " החבר" הזה שלי התקף החרדה, גדלתי בבית מאוד חם ואוהב יחד עם אחי שקטן ממני ב3 שנים להורים מלומדים בעלי משרות בחירות והצלחה מרובה בתחומם. את ההתקף הראשון חוויתי בגיל 21 היום אני בת 35 אולי מה שאני מנסה להקדים לשאלתי זה את הידע והנסיון הרב שצברתי מחוויות אילו בכל אופן הפניה שלי היא בקשר לאחי הקטן הוא נמצא כבר זמן רק בטיפול פסיכיאטרי ללא טיפול תרופתי מעולם לא קיבל תרופות. הוא בחור מקסים שעשה צבא ומיד לאחר מכן נסע לטיול הגדול בחו"ל חזר למד לא מצא את עצמו נסע שוב כמה פעמים והיום הוא חי בחדר בבית הורנו לא עובד לא עשה כלום עם לימודיו חי בין המחשב לטלויזיה יש לו המון חברים וטובים עוד מתקופת בית הספר הוא מאוד אהוב ואוהב לא פחות אבל תקוע לגמרי בבית בחדר בעצמו ולמרות שמודע והולך לשיחות דבר לא מתקדם כבר המון זמן. השיחות איתו על העניין מסתכמות ב"לא יודע" ו"אין לי מה לאמר", אני יודעת את המקום בו הוא נמצא ויודעת שעד שלא יקח יוזמה זה לא יקרה, מכירה את זה מקרוב מאוד. זה עושה לנו רע לראות אותו כך גם אותי וגם להורי וכל ניסיון שלנו לעזור אפילו בדבר שלכעורה נראה פשוט כמו לסדר לו עבודה הקלה שבקלות בלי הרבה קושי ומחשבה עם הכנסה גבוהה למדי ניפסלת על הסף כי הוא טוען שזה לא מעניין אותו לעשות עבודה כזו וזה אומנם היה מובן באם היה מחפש משהו מעניין באמת אבל במצב הנוחכי זו בחירה בשקיעה כי גם כך הוא אינו עושה דבר מחוץ לבית . חשוב לי לציין, הוא מתקלח, הוא יוצא לבלות לפעמים, ניפגש עם חבריו וחברותיו ועם מישפחתינו המורחבת, אפילו עושה ביביסיטר לביתי בת ה9 . בימים האחרונים היה כאן בביתי ופירמט לי את המחשב, הוא בחור חיוני מאוד ובעל יכולות חכם ומאוד אוהב ומפרגן. אז מה עושים ? האמת נכנסתי לנט כדיי לקרוא על נושא של התערבות, ראיתי תוכניות בנושא וזה מיד גרם לי לחשוב שאולי זו הדרך כי הטיפול בשיחות לא ממש עוזר לו כמו שהוא עכשיו.