חרדה בהקשר לילדים

שלום. אני אמא לילדה מקסימה בת שלוש. תמיד הייתי מאד חרדה לה, אבל לאחרונה החרדות ממש התחילו להציף אותי. אני כל הזמן חושבת על תרחישים גרועים ביותר כשהיא יוצאת מהבית, אני כל הזמן רואה אותה בדמיוני פצועה, קוראת לי לעזרה, רואה ממש אסונות - וזה מיד מעלה לי הדופק ואני מנסה להרגיע את עצמי שאלו בעצם הפחדים שלי ואני צריכה להתמודד איתם. אבל, זה קורה הרבה בימים האחרונים (אין שום סיבה ממשית הנראית לעין) וזה ממש מכניס אותי לחרדות ואני כל הזמן נמצאת במצב שאני צריכה להרגיע את עצמי ולנסות להפסיק את המחשבות האלו. בנוסף זה מלווה גם בהמון נקיפות מצפון בסוף היום - אם כעסתי עליה יותר מדי כי זה כבר סוף היום ואני עייפה אבל בעצם לא מגיע לה, אם לא חיבקתי אותה מספיק.... וכו' וכו'. היום שלי, בקיצור, מתרכז סביבה וסביב החרדות שלי וזה לאחרונה ממש יותר מדי. מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק או להקל לפחות על המחשבות הללו? תודה.