מספר שאלות - חרדה

לד"ר שלום רב,

אני בן 25,מזה 8 שנים סובל מחרדות ובמהלכם כשנתיים היפוכנדריה גם כן..
משהו קטן שיש לי הצטננות או דבר מה פיזי ישירות לוקח את זה למובן בריאותי פיזי ולא לחרדות
וחושב על סוף חיי כתוצאה מכך ,כבר מדמיין סרטים בראש איזה מחלה זו וכ"ד והולך לאינטנט
לחפש למצוא מה המחלה לפי התסימנים.לאחרונה רק לאחרונה לא היה לי את זה אף פעם אולי לא באותה עוצמה לפחות.כחודשיים אחרונים אני מרגיש מנותק מעצמי.ולא במציאות. כל הזמן חושב על כך שאני הולך ומשתגע,מתחרפן,הראש שלי לא מפסיק לפעול במחשבות. כל הזמן הוא במחשבות היה אבל משהו בחודשיים האלו קרה שאני מרגיש כבר לא יכול יותר. וממש קרוב להשתגע.ומפחד מכך מאד.הראש כואב ,יש חולשה של הגוף.ומחשבות רצים מלבד מחשבות שהיו לי תמיד . מחשבות על העתיד,מחשבות על ההוה,האם לקחת כדורים לא לקחת,האם אצליח ללמוד או לא.
האם אי פעם אצליח להתמודד עם החרדות האלו,עד מתי אמשיך להרגיש בחילות . מלא מחשבות.האם זה טבעי שארגיש ככה? או שאפשר אכן להשתגע ולהתחרפן וזה מה שככל הנראה הולך להיות חס וחלילה.או שזה ככה בבנאדם עם חרדות ודיכאון. האם הפחד משיגעון ,להתחרפן הוא רק בגדר פחד והוא שייך לחרדות? או שהמצב קריטי? שאלה נוספת.ידעתי כבר מספר חודשים לפני שההורים שלי נסעו לחופשה שנייהם יחדיו. מה שאף פעם לא היה והפעם נשארתי לבדי והם הפצירו בי לא לחייג אלייהם להטריד אותם האם הנפש אותתה ונפגעה מכך ואולי זה מה שגרם לי להרגשה לא טובה כללית לחלוטין. בימים שהם היו בחופשה הרגשתי כבר שאני מאבד את השפיות שלי.אולי כתוצאה מכך שנשארתי לבד בבית.האם יש בזה הגיון ?

בתודה רבה.

בני