אני בת 50 סובלת 9 שנים מדיכאון קל ע

בגלל מצב משפחתי קשה. בעבר הייתי מתמידה במקומות עבודה ולא פוטרתי. אבל מאז פרוץ הדיכאון אני מפוטרת סדרתית. במשך 9 השנים האחרונות פוטרתי מ יותר מ 28 מקומות. שבהם החזיקו אותי תקופה קצרה של כמה ימים או שבועות. הזמן הכי ארוך היה 8 חודשים ב 2 מקומות. מצבי קשה. כי אני גרושה בלי שום תמיכה כספית אבל עם חובות חשבונות ומשכנתא. אין לי עזרה. אם לא אמי הקשישה שמספקת לנו אוכל היינו ברחוב. יש לי 2 בנים גדולים שאחד מהם חייל סדיר והשני חיי איתי והוא סכיזופרן ולא מסוגל לעבוד. אנימרגישה שהמרץ והבהירות המחשבתית והתפקודית שהיו לי בעבר נעלמו מרגישה כאילו חלק מהמוח נמחק לי. יש לציין שהייתי טיפוס חזק שאוהב ללמוד מתמידנית ושאפתנית כול זה נעלם.חשבתי שבעקבות הגרושין לפני 3 שנים מצבי יוטב. אך ממש לו. אני בצרות.