יצא ארוך,סורי! אשמח לעזרה במה שאפשר

אני נערה בת 19.5 עם עודף משקל של כ-10 ק"ג,אין לי ביטחון בעצמי בכלל והיו לי הפרעות אכילה (אנורקסיה) במשך כחודש וחצי ,רזיתי באופן משעמותי 3 ק"ג בשבוע ובשבוע אחריו ק"ג וחצי אבל מה שהכי כואב לי זה שאני מרגישה שהסביבה שלי מכשילה אותי-שאמא שלי שלא דואגת למשקל של אבא גם כבר שנים הורסת לי ומשמינה אותי מיום ליום-שוקולדים שהיא קונה ואני צריכה לראות,עוגות וממתקים וכ'ו.... אני סובלת גם מכאבי ראש שאובחנו ככאבים הנובעים ממתח נפשי (קריטי) אפשר לומר שהשוקלד ממש לא תורם בעניין (עושה מיגרנות) אז אמא קצת הפחיתה במינון אחרי תחנונים ודמעות ממני. העיקר הוא שהיא כל הזמן קונה וממשיכה לקנות ואני רואה את זה כל הזמן בארונות ובכל חור וזה מכשיל אותי בניסיון להעלות קצת את הביטחון העצמי שלי ולרזות וגם גורם לי לכאבי ראש.אני יודעת שבטח מה שעולה בראש עכשיו זה שאני צריכה ללמוד להתאפק אבל ניסיתי באמת שניסיתי וזה קשה מאוד וגם שכבר הצלחתי לשמור על אורח חיים בריא חזרתי למתוקים שבהישג יד כ"כ מהיר ונגיש.אני מרגישה מאימי זילזול שאין כמוהו כי כשאני אומרת לה שתקנה,שתקנה כמה שהיא רוצה אבל אני לא רוצה לראות את זה ושתיתן לאחיי כסף מצידי כל יום כדי לאכול את המתוקים האלה היא שוב מזלזלת. קטע ילדותי אחר שקרה עכשיו: אמרתי לה שהעוגיות שקנתה מלאות בסוכר ושאני כל הזמן רואה את זה ואוכלת,אז היא אמרה לי "אז מה?זה לא שוקולד,יש גם סוכר ליד התה שאת מכינה"-נו באמת... תשובות של ילדה בגן,ילדותית שרק רוצה להראות שהיא כל הזמן צודקת וזה מרתיח אותי. אני באמת פתוחה לשמוע אם הגישה שלי מוטעת (והייתי דווקא שמחה לשמוע שכן ושאמא שלי צודקת) אבל קשה לי להאמין כי לא אכפת לה ממני,לא אכפת לה מכל מה שעברתי.אני ילדה גדולה,אני אחראית לעצמי,אחראית למה שנכנס לי לתוך הפה,אני יודעת.... אבל יש דברים שלא תלויים בי כמו מהסוג הזה. סליחה על האורך ואשמח לעזרה,אני.