בת מודאגת

שלום רב,
אמי בת 52 חולה בדיכאון קליני וחרדה מאז לידתי-26 שנה. שנה האחרונה חלה הידרדרות במצבה
והיא חווה אפיזודה דיכאונית מז'וריתי(לפי אבחנת הפסיכיאטרית המטפלת).
כבר 4 חודשים אמי מטופלת בלוסטרל ובקלונקס אותו היא לוקחת כבר הרבה מאוד שנים.
לאחרונה, הרופאה העלתה מינון של הלוסטרל מ50 מ"ג ל150 מ"ג(כבר חודש בערך)
לפי דברי אמי, תחושת הדיכאון קצת עברה לה והיא חשה הקלה במועקה, אך היא סובלת מסחרחורות ונוטה להתעלף. היא לא קמה הרבה מהמיטה(היא לא עובדת) ופוחדת לעשות ככמה צעדים מפחד שתיפול.
אמי הזניחה את עצמה מאוד ,את בעלה ואת הבית.
לפי דעתי, מצבה הנפשי לא השתפר למרות שהיא אומרת שהיא מרגישה יותר טוב....
היא לא יוצאת מהבית ולא מתעניינת בכלום. היא נוטה לענות לשאלות בקצרה ואינה מפתחת שיחות עםן אף אחד.. מתקלחת לעיתים רחוקות..למרות שהייתה מאוד מטופחת ונראית טוב תמיד...
אני רוצה לציין שעקב ההתעלפויות לקחנו אותה למיון וכל תוצאות הבדיקות יצאו תקינות.
האם אלה יכולות להיות תופעות לוואי של לוסטרל?או של הדיכאון עצמו?
אני,אחי ואבי כבר אבודים מעצות..
כל כך רוצים לעזור לה בכך שהיא תחזור כפי שהייתה לפני...
האם זה יעבור לה?
המצב נמשך כבר שנה ללא שינויים...
אני יודעת שזה נורא להגיד , אבל המראה שלה מביך אותי וכיון שאני כבר לא גרה עם ההורים
אני נמנעת להגיע עם החבר הביתה..מתוך מבוכה...
המון תודה ומחכה לתגובה...