רע לי.הדיכאון משתלט ואינו מרפה

שלום לך. צר לי שאת סובלת.
במצבים של ייאוש ותסכול עמוק לעיתים קרובות אנשים מאבדים תקווה, מפסיקים להאמין שמצבם ישתפר לכן, שוקלים התאבדות כמוצא אחד ויחיד לשים קץ לסבל. חשוב שתביני שהסבל הוא זמני וחולף וניתן להתמודד איתו, ניתן להתגבר בעזרת הטיפול, אנשים סובבים וכו'. כדאי לשתף במחשבותיו עוד אנשים שקרובים לך. אני מקווה שהמאמץ המשותף יעזור לך לעבור את התקופה.
תפני לאנשי מקצוע. אני מאוד ממליצה על תרפיה קוגניטיבית התנהגותית.(CBT)- הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההרגשה ועל ההתנהגות. הטיפול נעשה ע"י זיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי של הטיות חשיבה.
תרגישי טוב,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אני כבר מטופלת תקופה של 4,5 חודשים לערך אצל פסיכולוגית במרפאה לבריאות הנפש .הייתי לוקחת כדור viepax במינון של כדור אחד ביום של 37.5,הפסיכולוגית עם הזמן החליפה לי לכדור של 75 וכשזה לא כ''כ עזר נתנה לי לקחת את שני הכדורים אחד בוקר ואחד ערב,לעיתים זה גורם לי לשמחת יתר- היפראקטיביות אבל גם כשאני לוקחת אותם באופן סדיר כל הזמן חוזרת למצב של דיכאון רצחני...הכל נראה כאילו חוזר על עצמו,מבחינה של נמאס...אין חשק לכלום אין לי יותר מוטיבציה לשנות ולעשות למען עצמי.לפעמים אין חשק לפתוח בשיחה,כי אין טעם לכלום.המצב הכי גרוע שהיה אי פעם אין לי כוח לחשוב על העתיד-אומנם להתאבד זה המוצא הקל-אך מרגישה שרק כך אפסיק לסבול.ברגע שמגיעים למצב כזה אפל ואבוד,אין דרך להחזיר את החיים בחזרה.פעם חשיבתי הייתה אחרת,שהיתאבדות זה ממממממש לא הפיתרון אך עכשיו אולי זה מה שיגאל אותי מהסבל.ונראה לי שזה הפיתרון-בישבילי-אצל אחרים זה אחרת-אני דפוקה ומתוסבכת מכל הבחינות ותמיד הייתי רק שעכשיו אני ממש רואה אתזה ולא יכולה יותר להתמודד.מרגישה שלא אחסר לאף אחד.אך אין לי אומץ וכשחושבת על אמא שלי אם אתאבד זה ישבור אותה ולא רוצה לגרום לה לזה.אני יודעת שצורת החשיבה שלי מתוסבכת אך כך מרגישה- אני כישלון אני לא שווה כלום ואני יודעת אתזה.לא יודעת מה לעשות ויודעת שזה לא יעבור כי שונאת את עצמי וזה לתמיד ישאר...אלא אם אתאבד....

שלום לך. חשוב שאת נמצאת בטיפול ומעקב של איש מקצוע. תמשיכי את ה טיפול !!!! אני חוזרת על כך שהסבל הוא זמני וחולף וניתן להתמודד איתו, ניתן להתגבר בעזרת מאמץ רפואי, טיפול, אנשים סובבים וכו'. תשתפי את המטפל שלך במחשבות , הרגשות, וכו'
תרגישי טוב,
לא להתייאש!!!!!
בברכה,

אני בספק רב מאוד כי זה כבר הרבה זמן מאז הגעתי למצב,והוא כל הזמן נהיה יותר גרוע הגעתי לשפל המדרגה ואני ממשיכה ליפול וליפול...נראה מה יהיה אין לי מה להפסיד