לא יכול להרגיש סיפוק....

אני בן 18 וכבר למשך הרבה זמן אני לא מרגיש סיפוק מכלום לא מסקס לא ממסיבות לא לשבת בברים וכו'...... אני סוגר את עצמי בבית למשך הרבה זמן ואני נוטה להשמין בזמן האחרון ההורים שלי התגרשו אבא שלי פשוט בן אדם לא טוב וקשה לי להתמודד עם סוג כזה של התנהגות קשה לי להתאפק ולא פשוט לקום ולהחטיף לו שיהיה קצת שפוי במעשיו אמא שלי מצד שני עד כמה שאני קשוב לה ועוזר לה היא לא קשוב לי ומתנהגת לפעמיים בצורה כלכך פאתטית וילדותית שזה פשוט גם משגע אותי מרגיש שאני צריך לתפקד כהורה על ההורים שלי

אני מנתק קשרים עם חברים שלי משום סיבה מוצדקת....לפעמים אני כולך רוצה לצאת לאיזה בר או מסיבה אבל אני יודע שאם אני אצא אני אעשן הרבה ואשתה הרבה אלכוהל שתמיד עושה לי הרגשת חרטה איומה

עוד כחודש מהיום אני והאחיות שלי ואמא שלי עוזבים את הבית של אבא שלי ועוברים עיר....
המעבר הזה הוא נראה לי כמו התקווה היחידה שאני באמת אוכל להתחיל לתפוס את עצמי ביידים לממש את כל מה שאני שואף לו אבל מצד שני יש חרדה אני לא מצליח לישון בלילה ורק חושב על זה כל הזמן ואיך אני אצליח להסתדר ולהתמודד

מרגיש פשוט בודד מאוד אין לי תמיכה נפשית מההורים ואף פעם לא הצלחתי לנהל איתם שיחה עמוקה באמת.....החברים שלי כבר לא יודע איפה אני עומד אצלם וגם ככה אני אראה פחות מאוד כי אני עובר עיר...... וכן אני יודע שאין נסים וצריכים לעבוד קשה מאוד כדי לאזן את החיים שלך ולהסתפק מעצמך אבל אני מנסה ומנסה ומשלה את עצמי ומכניס את עצמי לאשליות שמתנפצות כל פעם מחדש אבל הפעם אני באמת רוצה פשוט שמישהו יבוא ויסביר לי מה הטעם בלחיות?!?! אני פשוט סופר הימים ומחכה ליום בו אני אמות כי זה פשוט מייגע

ואל תגידו לי תעשה דברים שאתה אוהב תיהיה ליד גורמים שעושים לך טוב אז אני אחסוך ממך את התשובה הזאת כי אין שום דבר שאני אוהב אני מנסה לעסוק בהרבה דברים ובאמת יש לי בהם הצלחה יחסית אבל תוך זמן קצר בכל דבר שאני עוסק נמאס עלי משעמם אותי

נמאס לי מהחוסר שליטה עצמית שלי!