הדיכאון משתלט על חיי מה לעשות??

שלום לך. במצבים של ייאוש ותסכול עמוק לעיתים קרובות אנשים מאבדים תקווה, מפסיקים להאמין שמצבם ישתפר לכן, שוקלים התאבדות כמוצא אחד ויחיד לשים קץ לסבל. חשוב שתבין שהסבל הוא זמני וחולף וניתן להתמודד איתו, ניתן להתגבר בעזרת הטיפול, אנשים סובבים וכו'. כדאי לשתף במחשבותיו עוד אנשים שקרובים לך.
עשית נכון שפנית לפסיכולוג. טיפול משולב תרופתי וטיפול בשיחות מאוד יעילים.
בנוסף,טיפול התנהגותי קוגניטיבי(CBT)- הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההרגשה ועל ההתנהגות. הטיפול נעשה ע"י זיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי של הטיות חשיבה.
תרגיש טוב, אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אני מבין כולם אומרים לי את זה אבל המחשבות לא עוברות מראשי אני מתקשה להתגבר על אובדן האהבה ותמיד בראשי צער וחרטה ויגון עמוק של אולי סיכוי אחרון שכן מתישהוא היא תזכה להנות ממני וכן לא לפחד ולהאמין שאכן זה אפשרי בינינו אני פשוט לא מצליח לחשוב אחרת זה מה שעד עכשיו החזיק אותי בחיי בחודש האחרון ואני מרגיש שגם התקווה הזו תמה ונגוזה ואני מתקשה להתמודד עם החיים בכלל ונורא קשה לי לא יודע איך להתמודד האם אני מוותר כ"כ מהר? אני לא יודע פשוט לא מסוגל יותר וזה כואב לי מצד אחד מצד שני אני נורא פוחד למה?? למה כל זה קורה? אני מעלה לפעמים את השאלה פשוט רוצה לוותר אני נורא מתקשה וחושב כל הזמן על האהבה הזו האם לפעמים אהבה לא מנצחת? או שזו סתם קלישאה? מה לעשות??

בתגובתי הקודמת התייחסתי שטיפול משולב תרופות וטיפול התנהגותי קוגניטיבי מאוד יעלעם. טיפול ?BT -טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההרגשה ועל ההתנהגות.
במהלך הטיפול האדם לומד לזהות ולשנות את המחשבות המוטעות והמעוקבות שמעוררות רגשות שליליים. שינוי מחשבה גורמת לשינוי הרגשה ושינוי התנהגות. בטיפול אתה רוחש מיומנויות להתמודד עם מצב בעתיד . טיפול ?BT קצר, ממוקד ועוזר לטווח ארוך.

על טיפול קוגניטיבי בדיכאון ניתן לקרוא בכתבה:
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=5477

תנסה !!!
לא להתייאש!!
בברכה,

שלום לך איש יקר, קראתי את מה שכתבת כאן ואני יכולה להצטער בשבילך שאתה מרגיש ככה אבל הסיפור שלך נוגע אלי כי הייתי פחות או יותר במצב שאתה נמצא בו כרגע לפני מספר שנים.הייתי רוצה לשתף אותך במקרה שלי ובסוף תבין שאפשר לצאת מזה.
היום אני אשה נשואה טריה ומאושרת בת 32, אבל אם לפני מספר שנים היית שואל אותי אם הייתי רואה את עצמי כמה שנים קדימה מאושרת מהחיים, ההיפך הוא הנכון, הייתי על סף תהום עמוקה.

עוד מהילדות הייתי בחורה דיי סגורה, היו לי חברות אבל העדפתי תמיד להיות לבד, דיי מופנמת וביישנית.
לפני כמה שנים הכרתי בחור במסגרת הלימודים האקדמאים שלי, יצאנו תקופה דיי ארוכה ומהרגע שהכרתי אותו בשבילי הוא היה הכל, הוא היה האדם היחדי שתיקשרתי איתו והרגשתי שהוא אהבת חיי.
לאחר תקופה דיי ארוכה של קשר איתו חשבתי על מיסוד היחסים ביננו, הרגשתי שצריך לעבור שלב אבל לצערי כנראה רק אני חשבתי על כך.
ברגע שהנושא עלה בן הזוג שלי הבהיר לי שהוא עדיין לא מוכן לכך, היחס שלו התחיל להשתנות אלי אבל אני שהייתי מסונוורת מהאהבה אליו לא שמתי לו לזה כי בשבילי הוא היה הכל.
ככל שהזמן נקף הוא התחיל להתרחק עד שבסופו של דבר הוא החליט להיפרד ממני. קיבלתי את הידיעה הזאת כרעידת אדמה, כל עולמי חרב עלי באותו הרגע.
למרות נסיונות שלי לחזור אליו זה לא צלח, אז החלה הידרדרות במצבי הבריאותי,ירדתי במשקל ורצו לאשפז אותי בשל כך, לא תיקשרתי עם אף אחד ושנאתי את עצמי ואת המצב שנמצאתי בו, השיא היה כאשר החלטתי לשים קץ לחיי אבל למזלי ברגע האחרון היה מי שמנע ממני לעשות זאת ורק אז הבנתי, הבנתי שבעוד שאני סבבתי סביב אדם אחד, הרבה אנשים מהקרובים אלי סבבו סביבי, דאגו ולא תיפקדו יום ולילה בגללי ואני פשוט הייתי עיוורת.

הבנתי שאני כן חשובה, שכן אוהבים אותי ושיש משמעות לחיים ואז בעצת חברה טובה פניתי לפסיכולוג שטיפל בי וידע בדיוק מה עובר עלי ולימד אותי איך להתמודד עם המצב.
נעזרתי גם בטיפול תרופתי כדי לאזן את המוח, אני מודה שבהתחלה זה היה קשה, היו תופעות לוואי בשבועות הראשונים אבל אחרי שלושה שבועות קמתי אחרת לגמרי, פתאום הרגשתי שונה כאילו נפתחו לי העיניים, התחלתי להתעניין בהרבה דברים פשוט השתניתי.
לאחר כמה חודשים שהתאזנתי הבנתי שהחיים יוכלים להיות נפלאים וכל אחד עובר משברים ואפשר לצאת מזה.
אני עכשיו נשואה טריה ומאושרת, כנראה שהייתי צריכה לעבור את כל מה שעברתי כדי להגיע למצב שאני נמצאת בו ,היום דברים נראים אחרת.
אל תתייאש, תוכל לצאת מהמצב מהר ותראה שמהחושך שאתה נמצא בו אתה תראה את האור.
בינתיים תיקח לך כדור הרגעה (יש מלא סוגים ואין אחד שלא לוקח את זה סתם ככה לפני טיסה או מבחן, תתייעץ עם רופא) אתה תרגיש יותר טוב, ותראה שאחרי כמה טיפולים ושהתרופה תשפיע עם כל הקושי לקחת אותה אתה תיהיה אדם אחר.
אני משתדלת לשתף את הסיפור שלי לכל אדםהנמצא במצוקה כדי שבסוף כולם יבינו, שהחיים הם יקרים, בהצלחה

אני יודע שקשה לראות את זה במצב של דיכאון. גם אני בתוך זה. אבל עם כל הדיכאון צריך לזכור שהחיים יפים ויקרים ומזמנים לנו הזדמנויות שונות ומשונות. יש תקופות בחיים שאתה למטה ויש תקופות שאתה יוצא מזה ומרגיש אדם חדש לגמרי. בגילך הצעיר כל החיים עוד לפניך. יש לך עוד המון לאהוב ולחוות ולהרגיש ולראות ולטעום. לא חבל לשים קץ לכל הדברים הטובים האלה שעוד יכולים לקרות לך? במצבים של חשכה קשה לראות את האור אבל צריך לזכור שהוא קיים ולא להרים ידיים. מי שחזק ונלחם בסוף מוצא את הדרך לצאת מהאפלה!

אני מבין אבל עדיין לא מצליח להוציא את המחשבות מראשי אני לא ישן ולא נרדם כלל ממחשבות וסיוטים, לאחרונה גם אני נאלץ להתמודד עם טראומות וחויות לא נעימות שעברו עליי בתקופת התיכון בתור נער שצף לי בחזרה. אני לא מסוגל להוציא אותה מראשי וקשה לי להתמודד עם המצב בעצמי אני לא מצליח ורואה בהתאבדות כמעין פיתרון טוב לנפש שלי ולאהבה שלי. אני כל הזמן ירצה אותה בחזרה ואחשוב שכן מגיע לנו הזדמנות אחרונה, פשוט לא מסוגל ונורא קשה לי זה משתלט על חיי, יש לי תקופת מבחנים השבוע ולצערי אני הולך לא לגשת בכלל למבחנים מכיון שאני לא מתרכז כלל במשהו אחר חוץ מעל המחשבה עלייה מה לעשות???האם אני נאיבי מדיי?פחדן? לא יודע מה לעשות אני פשוט מרגיש שרק זה ייתן לי נחת ואני שוב רואה בהתאבדות ככלי שייתן לי נחת למרות כל מה שזה ייצור ואני יודע אבל זה מה שאני מרגיש. ואני פשוט אוהב אותה וכנראה שהקלישאה שאומרת שבשביל אהבת אמת הולכים עד המוות נכנסת ליידי ביטוי בחיי מה אני אעשה אלו חיי ועקב כל מה שעברתי ומהלך חיי הלא קל לא היו לי הכלים לנהל בנחת ובגאון את מערכת היחסים שלי עם האהבה שלי, ומה זה משנה שעכשיו אני מודע ופועל כדי לשנות את זה??מה זה משנה אם היא כלל לא רוצה לשמוע ממני? ושונאת אותי?האם יש צדק בולם הזה או קול קטן שילחש לה כמה אני אוהב אותה ומוכן לעשות הכל יחדיו ולצאת לדרך חדשה??האם כבר הדברים הללו לא קיימים יותר? למה???אני לצערי לא רואה פיתרון אחר למרות שאני מודע לסבל שזה יגרום אבל זה גם יגרום נחת לאהבה שלי שממשיכה הלאה בחייה ושוכחת ממני אט אט ויגרום נחת למשפחה שלי שכן בכל מקרה הייתי נטל על חייהם( לפחות ככה אני מרגיש) במשך כל חיי והייתי סגור ומופנם אוליי זה הפיתרון הטוב ביותר? אני חושב? ולצערי התשובה היא לדעתי חיובית.
למה החיים מובילים אותך לזה ולא יכולים לפעמים להפתיע וכן לתת לאהבה גדולה סיכוי לנצח? זה לא בסרטים אני מניח למה??אולי בעולם הבא אני יהיה הקול הזה שילחש לה שכן אני אוהב אותה ומתחרט מעומק ליבי וכן מוכן יד ביד לשנות הכל מקצה לקצה ולצאת לדרך חדשה ולשמור עלייה מלמעלה.. לצערי אלו הם הפתרונות שלי וזה מה שאני רואה לנגד עניי ולא מצליח לראות אחרת...מישהו מבין אותח??ואולי גם חווה את הפיתרון השני? שכן אולי יש אלוהים בשמיים? שרואה את הצרה שלי ומוכן לתת לי הזדמנות אחרונה??יש מישהו כזה???

יש משיהו כזה??? שאולי חחוה בעבר דווקא את הצד השני של כל הסיפור?? שכל המשבר הזה אכן מוביל אותך לגילויים ורצון עז כן לשנות את חייך ואת דרך פועלך לשם שינוי ואכן עשה את זה אך עם האהבה שלו??הקודמת?? האם יש לי סיכוי? האם היא תאמין בי?? תודה לכם בכל מקרה אני אנסה לעשות הכל כדי להתגבר על המחשבות האובדניות ולהתמקד בלהמשיך להשתפר ולשנות והיות חזק ולשפר את עצמי הכל כמובן בידיעה וציפייה שהיא אולי תחכה לי ותאמין בי מתישהוא ואם יש למישהו משהו להוסיף וחזק אני אשמח תודה לכם

????

שלום לך .תפנה להתיעצות פסיכיאטרית. טיפול משולב של תרופות ושיחות יכול מאוד לעזור לך.
תרגיש טוב,
בברכה,

תודה רבה מקווה לטוב באמת