חרדה

אני בן 43 , נשוי בריא +3 משחק כדור סל טיולים ים בריכות וכו'. כל חיי היתי בריא (מלבד אלרגיה לאבק שגרמה לי לקוצר נשימה מידי פעם- כך ידעתי מעצמי ללא בדיקת רופא). לפניי שנה הלכתי לרופא ראות שאמר לי "ידידי יש לך אסתמה והיתה לך אסתמה כל חייך" ונתן לי משאף לפעמים ביום(מרחיב סימפונות סיברוקט 160 הכולל סטרוידים). מאז כל יום כל היום אני רק במחשבות טודניות על המחלה (לא רק קוצר נשימה מהאסתמה אלה לפי דעתי גם מהלחץ והחרדה) פשוט אין לי אויר לראות האויר תקוע . ספרתי זאת לרופאת משפחה אמרה לי " קח רגיעון " . לפני כ-13 שנה היה מצב דומה היו לי כאבי בטן כחצי שנה אולם בידקות תקינות , לאחר ואישפוז ליומים לבדיקות כלליות
שלוש פגישות עם פסיכיטרית שנתנה לי אפקסור (תופעות לואי רעות סחרחרות,בחילה , וכו)אולם לאחר חצי שנה הפסקתי (בהדרגה) ומאז זה כמו חלום רחוק אולם תפקדתי כמו שצריך.
כיום כאמור : אין לי חשק לכלום , (כדור סל ,טלויזיה ,עיתונים,ים,משחקי כדור עם הילדים וכו), חסר סבלנות , לא מתחיל פרוקיטים חדשים רק חושב על האסתמה ועל הנשימה , לאחר מאמצי נשימה אני גם עייף כבר ב2000 בערב בקיצור אין לי יותר פרפי בטן של תחושה טובה (כמו לפני ארוחה סרט או בילוי) פעם היו לי המון פרפי בטון והרגשה של הנאה . מאז הרופא אין יותר והתחלפו הרגשות בחשיבה על מצבי הבריאותי
שאלתי העיקרית :, האם מצבי זה חרדה או דיכאון ,האם זה לטיפול פסיכולוג או פסיכיטר, יש משהו שמשפר מצבי רוח (לא כימי) האם רגיעון יכול באמת לעזור . מכירים פסכולוג או פסיכיאטר מתל אביב מקופת חולים מכבי