התקפי חרדה על בסיס יומיומי

לניר שלום. צרפתי לך כאן משהו על התקפי חרדה.
"התקפי חרדה מכונים גם התקפי פניקה או הפרעת פניקה. משמעות השם נובע מתגובת בהלה חריפה שמתרחשת שוב ושוב ללא סכנה מציאותית אובייקטיבית.
אנשים הסובלים מהתקפי חרדה חווים אפיזודות של בהלה אשר גורמת להם להרגיש כאילו יש להם התקף לב או שהם עומדים להשתגע, ללא כל סיבה נראית לעין. תסמינים כוללים דפיקות לב, כאב או אי נוחות בחזה, הזעה, רעידות, תחושות של דקירות, שריפה פנימית, תחושה של חנק, פחד ממוות, פחד מאובדן שליטה ועוד. התקפי חרדה מופיעים פעמים רבות יחד עם אגורפוביה, או גוררים אחריהם היווצרות אגורפוביה (המנעות ממקומות מהם המילוט עלול להיות קשה בעת ההתקף – ראו פירוט בהמשך).
התקף חרדה -התקף מוגדר כהופעה פתאומית ורבת עוצמה של בהלה, פחד או אי נוחות, המגיעה לשיאה בתוך 10 דקות לערך וכוללת לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים, ללא אינדיקציה לאירוע רפואי אובייקטיבי (כגון התקף לב, לחץ דם גבוה וכדומה):
* תחושה של סכנה קרבה
* הצורך להימלט
* דפיקות לב
* הזעת יתר
* רעידות
* קוצר נשימה
* תחושה של מחנק
* כאב, דקירות או אי נוחות בחזה

* בחילה או אי נוחות בדרכי העיכול* סחרחורת

* דפרסונליזציה: תחושה שהדברים אינם מציאותיים.

* פחד מאובדן שליטה או פחד מ"יציאה מהדעת"

* פחד ממוות

* דקירות קלות

* גלי קור או חום
ישנם שלושה סוגים של התקפות פניקה:

* פתאומית – ההתפקה מופיעה "יש מאין", ללא כל אזהרה וללא כל סיבה הנראית לעין.

* מצבית – מצבים שבהם הפרט תמיד סובל מהתקף, למשל כניסה למנהרה.

* נטייה למצביות – מצבים בהם קיימת סבירות שהפרט יסבול מהתקפת פניקה, אם כי זו אינה תמיד מתרחשת. לדוגמא, פרט אשר לפעמים סובל מהתקפות פניקה בעת נהיגה.
אבחון פסיכיאטרי של הפרעת פניקה מחייב הופעת שתי התקפות פניקה פתאומיות לכל הפחות, ואחריהן לפחות חודש אחד בו היחיד מודאג מהישנות ההתקפות. הסובלים מהפרעת פניקה נוטים כמו כן להתקפות בעלות נטייה למצביות. התדירות והחומרה של ההתקפות משתנה מאדם לאדם. יש אשר עלולים לסבול התקפות חוזרות במשך מספר שבועות, ואחרים שעלולים לסבול מפרץ קצר אך חמור של התקפות קצרות. הסובל מהפרעת חרדה נוטה לדאוג בקשר לתוצאות הפיזיות והרגשיות של התקפות הפניקה. רבים משתכנעים כי ההתקפות מעידות על מחלה אשר לא אובחנה והם יערכו בדיקות רפואיות לעתים קרובות. גם כאשר תוצאות הבדיקות שליליות, אדם הסובל מהפרעת פניקה ימשיך לדאוג כי יש לו מחלה פיזית. יש אשר ישנו את דפוסי ההתנהגות שלהם, למשל יימנעו ממקומות בהם התרחשו התקפות פניקה בעבר, על מנת למנוע הישנות ההתקפות בעתיד. "

מחקרים מראים ששילוב של טיפול תרופתי עם תרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) פרטנית או קבוצתית מאפשרת שליטה על החרדות ומונעת חזרתיות של החרדה למשך 6 שנים לאחר הפסקת הטיפול התרופתי

שלום שמי יוסף גם לי יש חרדות וכמה שאלות לי אלייך..

האם אפשר לקבל התקף לב מחרדות(אני בן 16 )? אני לא הבנתי מה רשום כי אני לא הבנתי כלכך..

האם ספורט זה טוב למניעת חרדות ולהקלת החרדה?..

תודה אני אשמח עם תענה לי במייל :)

שלום. אני ממליצה לך לפנות לפורום של פסיכיאטרים לילד ומתבגר אך באופן ככלי: התקף חרדה -הופעלה אזקת שווא של המערכת האוטונומית בגוף, לעיתים אף מפחידה אבל היא כלל לא מסוכנת. התחושות הגופניות שמלוות את ההתקף זהות לתחושות שאנו חווים במהלך פעילות גופנית (דפיקות לב, קוצר נשימה וכו').
הדרך היעילה ביותר לטפל בהתקפי החרדה הינה שילוב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). ניתן לשלב גם ביופידבק. נהוג לעזר בטיפול התרופתי למשך כחצי שנה. בזמן הזה ניתן ללמוד כלים ומיומנויות של שליטה בהתקפים. כאשר מושגת שליטה מירבית ניתן בהדרגה להפסיק את התרופות. CBT מאפשר שליטה בהתקפים בהווה וגם למנוע חזרתיותם גם לטווח הארוך. ציטאלופרם הינה תרופה טובה ולא ממכרת היא מאוד עוזרת ומרבית הנוטלים מסתגלים היטב לתרופה.
בברכה