הפרעת פניקה ואגרופוביה

שלום,
אני סטודנטית שנה ב' לפסיכולוגיה (באופן אירוני) ושנה שעברה התחלתי להרגיש לא טוב. כנראה שפיתחתי הפרעת פניקה שהובילה לאגרופוביה, וכרגע אני נמצאת בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי.
רציתי לשאול אם זה משהו שיכול לעבור, או שברגע שזה פורץ זה נשאר לכל החיים.
בנוסף, אני ממש מפחדת שבגלל שיש לי את זה אני לא אוכל להיות פסיכולוגית בעצמי. האם זה אפשרי? האם כדאי לי לפרוש מהלימודים וללכת על כיוון אחר, בגלל שאני בעצמי בעייתית?
האם יש פסיכולוגים שבעצם יש להם הפרעת פניקה?
אני ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות =/