האם דיכאון זה גנטי??

שלום לך,

לדיכאון יש גורמים רבים. חלקם גנטיים.הספרות המקצועית מצביעה על כך שלמרכיבים גנטיים ולמרכיבים של מערכת העצבים המרכזית (נוירוביולוגיים) קשר ישיר למחלת הדיכאון. למשל, כאשר ישנו אדם החולה בדיכאון במשפחה, הסיכון שבן משפחה אחר יחלה בדיכאון הוא כפול מהסיכון של האוכלוסייה הרגילה לחלות בדיכאון, וכאשר ישנם מספר דורות הלוקים בדיכאון הסיכון אף גבוה יותר. הגורמים הגנטיים בהופעת דיכאון מודגשים במיוחד בעקבות מחקרים עם תאומים זהים. מחקרים אלו הראו שכאשר תאום זהה אחד חולה במחלת הדיכאון יש לפחות 50% סיכון שהתאום הזהה השני ילקה אף הוא בדיכאון. כאשר דנים באספקטים הגנטיים של מחלת הדיכאון חשוב תמיד לזכור כי הסיכוי לא לחלות במחלה הוא בדרך כלל גבוה באופן משמעותי מהסיכוי ללקות בה. לכן, רצוי להתייחס לנתונים אלו בצורה מאוזנת. הגורמים הנוירוביולוגיים למחלת הדיכאון מתמקדים בחקר החומרים המופרשים במוח. כיום מוכרים מעל 200 חומרים כימיים פעילים במוח, אולם ידוע מעט יחסית על תפקודם המדויק. לכן, קיים קושי להצביע על הסיבות הנוירוביולוגיות הספציפיות לדיכאון.


הקשר בין אירועי חיים שליליים והתפתחות דיכאון:

רבות נכתב אודות הקשר בין מאורעות חיים שליליים והופעה של מצבי דיכאון. השאלה "מה הביא אותי להיכנס לדיכאון?" נשאלת על ידי כל אדם שסובל ממחלה זו. התשובה לשאלה זו הנה מורכבת, ונמצאת במרכז ההבנה המודרנית של יחסי הגומלין בין הסביבה למוח. אין ספק שדיכאון עלול להיות משני לאירועי חיים קשים, ובאותה מידה אין ספק שדיכאון יכול להופיע ללא רקע של אירועי חיים חריגים. ממצא מעניין בספרות הפסיכיאטרית הנו הקשר בין עוצמת הדחק הנפשי (stress) והתפרצות מחלת הדיכאון.

בברכה,