בעיה שרק גוברת

שלום,אני מקווה שיענו לי תשובה שבאמת תעזור לי,כי הבעיה שיש לי נראית חסרת תקווה מכדי להעלם.
אני ילדה בת 16 וחצי וכל חיי מאז נולדתי,תמיד היו לי בעיות-בעיקר בתחום החברתי בעיקר,אך גם במלא תחומים אחרים שקוראים עד היום.אני לא בוכה לפני כולם ויודעת שלא כדאי...
אני עברתי וממשיכה לעבור ייסורים נפשיים-בעיקר עכשיו.הסבל הזה לא נגמר בכלל אלא רק הולך וגובר עוד יותר,אני מתחילה ממש לא לפחד ממוות ומעדיפה לברוח מאשר להיכנע לבעיות שלי ולתת להם להמשיך להכות אותי.כבר ניסיתי כמה פעמים לחתוך לעצמי את הורידים בידים בשנה האחרונה-זה התחיל רק בשריטות קטנות שמהר נהפכו ל חתכים רציניים עם דם(עדין יש לי כמה צלקות מהזמן האחרון שניסיתי לעשות זאת.אני לא לוקחת סמים או שותה וודקה כי איני רוצה להזיק לעצמי אלא רק להקל על הכאב שלי.כמה שלא ראו את זה עלי,כמה שלא רמזתי,כמה שלא סיפרתי על זה שמצבי חמור-אני בדיכאון ממש חזק-לאף אחד לא אכפת וזה פשוט נמשך.כל משסיפרתי כאן,זה רק טיפה קטנה ממה שבאמת קורה לי,אני יודעת שתגידו לי שאני לא לבד שסובלת מדיכאון,אבל תאמינו לי-אני בדקתי,הסתכלתי על עצמי,על אחרים,כל חיי עשיתי זו-כבר מגיל ממש צעיר,ו לעולם לא ראיתי דכאון כמו שלי או גרוע יותר אצל מישהו,הדיכאון שלי חמור בצורה שאף אחד לא יכול לתאר לעצמו,לכל אחד יש משהוא או משהוא-לי כבר אין כלום!
יש מלא דברים שאני לא אוכל להגיד אותם כי אני אהרוג את עצמי אם אספר זאת(למדתי לא לסמוך על אף אחד),אני גם ממש מקבלת ציונים לשבח במבחני דיכאון-מאיות על גבי מאיות!
כולם שונעים אותי,אם לו קודם אז אחרכך-ולא אני לא חושבת כך,אני יודעת,כבר ניסיתי להוכיח לעצמי שיכול להיות שאני טועה.הלוואי והייתי טועה,אבל זאת עובדה-גזלו ממני את זכויות האדם,אם אני אתאבד אין לי מושג מה יקרה,"רק המת יודע תאמת",אני מרגישה יותר רע מיום ליום בתוך סיוט נצחי.
העזתי לספר את זה באתר,האם עשיתי את הדבר הנכון? או שסתם ביזיתי את עצמי,כל צעד לא נכון עלול לגרום לי להעלם מפה,ברגע שאני בהיסטרייה,אני מאבדת את השפיות.-מקווה שזה ענין אתכם.