אשמח לקבל תשובה ממומחה..

אני לא יודע אם אני צריך להכניס את עצמי לזה, אבל אני מרגיש צורך לכתוב..
כיום אני בן 19 ולא מזמן התגייסתי לצבא כרגע לצערי הרב מאוד אני לא בצבא כי נתנו לי תפקיד שאני ממש לא מעניין בו, ואני אצטרך להגיע עמם להסדר, בנוסף התחלתי לעשן וכבר הפסקתי כי בראייה קדימה אני חושב שזה מאוד יפגע בי ולתפקוד שלי (כאדם שרוצה ללמד ולממוד באונ').. היום נפלתי ועשנתי סגריה, ומאוד צר לי.. יש לי קצת חרדות ואף דכאונות לעיתים מאוד תכופות.. אני מרגיש כל הזמן לבד בעולמי, לבד במערכה, למרות שהסביבה תומכת.
כל הזמן רע לי, ואני מרגיש שהנפש שלי פצועה ומדממת.. אני לא יודע כבר מה לעשות עם העניין הזה.. אתמול קניתי רגיעון לילה של "הדס" וזה דווקא מוריד מתחים וקצת מקל.. אני גם כועס על עצמי שקשה לי בהפסקת העישון, עניין הצבא, ודברים כאלה.. אני מרגיש שעברתי מהפך בחיי והשתניתי לרעה.. אני לא חלילה אדם רע, או מזיק, פשוט חבל לי שברחתי לסגריות בשעת מצוקה, וכל הדברים האחרים..