ויפאקס

אני מטופלת מזה כשנה בתחנה לבריאות הנפש אך לצערי בעקבות ריבוי מטופלים ובמחסור ברופאים איני מקבלת את הטיפול הראוי. מתחילתהריוני השני החלו אצלי מועקות וחרדות קשות הפסיכיאטרית איבחנה אצלי דיכאון המלווה בחרדות והניחה שהמצב ישתפר או אפילו יעבור לאחר הלידה. במשך ההריון המועקות והחרדות היו קשות מנשוא לא הצלחתי להרדם לילות שלמים תחילה קיבלתי ציפרמיל ממנו נטלתי שתי כדורים בלבד אך מאחר ותופעות הלוואי היו קשות הרופאה החליפה לי לכדור אנדרונקס אותו נטלתי עד כחודש בערך לאחר הלידה יחד עם זאת נטלתי כדור הרגעה בשם ואבן לאחר הלידה עברתי הערכה מחודשת ובה החליטה הרופאה לתת לי כדורים בשם פאקסט אותם נטלתי כארבעה חודשים באמצע הטיפול חשתי בשיפור בירידה במועקות אך כשהעלתי את המינון למקסמום שוב חזרו המועקות לאחר שפניתי לפסיכיאטרית היא הציע לרדת בהדרגה מהפאקסט ולעבור לויפאקס xr כיום אני נוטלת 300 מג ליום כבר במשך שלושה חודשים א לצערי אין שיפור בהרגשת החרדות והמועקות שמתבטאות בהרגשה של בכי אצור וכואב בגרון עד שלעיתים זה מחמיר ומגיעלכאב בחזה מחשבותיי פסימיות ורוב הזמן במקרים קשים אני נוטלת כדורי הרגעה קלונקס דיוחתי לפסיכיאטרית על אי שיפור במצבי אך היא קבעה שאני צריכה לעבוד על עצמי ואין טיפול תרופתי אחר טוב יותרלהציע לי אני חשה תיסכול יאוש וחוסר אונים מה גם שמצבי הכלכלי אינו מאפשר לי טפול פרטי אני אם לשתי ילדי קטנים וחייבת עזרה לתמודד עם גידולם. בתחנה התחילו לתת לי שתי שיחות עד עתה עם עובדת סוציאלית מאחר וחסרים להם פסיכולוגים היא אינה מקצועית וא אינה נותת לי "כלים" או עצות מעשיות כיצד להתמודד עם מצבי וכן היא גם דבקה בכך שאני צריכה להתמודד עם מצב לבד אך אין בכוחי ובמצבי הנפשי לעשות זאת תודה מראש