אני בת 15 ובדיכאון

היי , שמי נתי ואני בת 15 מאיזור המרכז .

כבר במשך תקופה ארוכה אני חושבת שאני בדיכאון .
הרבה פעמים יוצא לי להזכר בכל מיני תקופות ואירועים לא הכי נעימים ואפילו מעיקים בחיי ולהתחיל פשוט לבכות .
ברגע שאני מתחילה לבכות אני לא מצליחה לעצור את הדמעות והכל "צף" , כל הדברים העצובים "מכניסים" אותי עוד יותר ל"דאון" .
אני לא יודעת באיזה סוג של דכאון אני נמצאת מהסיבה שאני לא תמיד בדיכאון ואני לא תמיד עצובה , לפעמים אני יכולה לשבת יום שלם עם חברים ולהצחיק אותם ולצחוק בעצמי ולהנות ולשכוח מהכל אך לפעמים הדיכאון חוזר אליי ואני מרגישה שוב את הכל צף לי מחדש ומוצאת לי את הפינה שלי במיטה בחדר בחושך כשאף אחד לא יודע או לא שומע אותי בבית .
כמובן שאף אחד לא יודע על הרגשות שלי ועל מה שעובר עליי ..
אני לא מרגישה לנכון לספר להורים או לאחים או לחברות והחברים על מה שאני עוברת ..
אני גם לא יכולה שאנשים יידעו עליי הרבה או שיראו אותי בוכה , לא מסוגלת שאף אחד יראה אותי בוכה ! לכן אני נאלצת לעבור את זה לבד .
לפעמים העצב יושב אצלי בלב וברגע שאני בוכה אני מרגישה שאני מוציאה ממני את השד הרע .. ואני מרגישה נקייה מהדיכאון הזה לעוד כמה ימים של נחת .
קראו מצבים שהרגשתי שאני עומדת לבכות כי הדכאון שוב פוקד אותי ואם זה היה בזמן שאני בבית הספר או לחלופין שאני ליד אנשים אז דחקתי את הדמעות חיכיתי עד הערב לפרוק את זה לבד במיטה בלילה כשכולם כבר ישנים , אך אם משהו באותו רגע יעשה איזה משו שיפגע בי או שאעלב ממנו אני ישר אתחיל לבכות ושוב הכל יצוף לי ואני לא אצליח לעצוב את המחשבות ואת המועקה ..

אני ממש צריכה עצה והתייחסות לבעיה שלי מבלי שאף אחד מקרוביי יידע על הבעיה .
ממש מממש ממש תודה !