חרדות

הי, אני בת 34.עד לפני שנה וחצי הייתי שכירה כל החיי. לפני שנה וחצי עזבתי מקום עבודה של 9 שנים לטובת הקמת עסק לטיפולים.בד בבד עזבתי את מקום מגורי וחזרתי לעיר נעורי (שם תמיד הרגשתי לא שייכת ופחות טובה) מאוד התרגשתי ופחדתי מול הצעד הזה. שמצד אחד שיחרר אותי לחופש ומצד שני הצריך אותי להיות בעלת כריזמה אמביציה ואסרטיביות. היה לי מאוד קשה פתאום לרדוף אחרי המשכורת של עצמי, לשכנע אחרים ביעילות שלי, בייחודיות שלי ונשברתי. במשך הארבעה חודשים האחרונים אני מחפשת עבודה. ז"א למרית עין עשיתי כאילו אני מחפשת אבל ביני לבין עצמי חשתי כישלון מהניסיון שלא צלח והסתובבתי סביב רחמים עצמים. והנה לפני יומיים מצאתי עבודה. מקום נחמד מעט מאוד אנשים אבל זו שוב עבודה במשרד, עם שעות מסודרות, נהלים של מקום עבודה, אי אפשר לעשות כל יום מה שרוצים. נגמרו ימי הבטלה. מצד אחד שמחתי כי קצת התחרפנתי מהשעמום וחוסר המעש מצד שני אני כבר יומיים קמה באמצע הלילה ולא מצליחה להרדם כי מתחילות לעלות בי תחושות של קרירות בכל הגוף. אני לא מצליחה לשייך את התחושות האם הן התרגשות או חרדות. לפי התחושה בה אני קמה נראה לי יותר חרדות. אני לא יודעת מה לעשות, איך להיות מרוצה מהחיים שלי, איך לנווט את החיים שלי לאן שאני רוצה ולא סתם לעשות את מה שיוצא. איך אני יודעת מה אני רוצה לעשות? הכל כבר מאוד מבולבל לי. מצד אחד אני רוצה להגשים איזה יעד מצד שני אני כול כך מפחדת לעשות אותו להוציא ממני דברים שאני לא בטוחה שקיימים מי, אבל אני לא יודעת כי אני עסוקה בלפחד והפחד משתק אותי. ואני לא ניהנת מהחיים מהתהליך אני כל הזמן בייסורים איך הבתי את עצמי למפלה כלכלית למה אני צריכה להתפשר על עבודה מעפנה ולמה אני לא יכולה לראות את העבודה הזו כמשהו זמני בלי להיכנס לפלונטר של בהלה
אשמח לעצה
תודה