משבר גיל 30 והתקפי דיכאון

שלום. . נראה שאתה מאוד סובל, מיואש וחסר תקווה. חשוב שתדע שהאושר הוא בידיים שלך. נסה לאסוף כוחות כדי לעזור לעצמך. חשוב שתשתף מישהו קרוב בתחושותיך.טיפול בזמן משבר מסייע להתמודד עם סמפטומים שמעידים על מצוקה נפשית.
אני מאוד ממליצה לפנות לאיש מקצוע: פסיכולוג, פסיכותרפיסט / ית, ניתן גם להתיעץ עם רופא פסיכיאטר. אתה יכול לפנות דרך קופת חולים, מרפאה פסיכיאטרית ששיכת לאזור מגוריך או באופן פרטי.

תרגיש טוב,
אשמח לענות על שאלות הנוספות,

הצחיק אותי לקרוא מה שכתבת כי זה נשמע ממש כמוני, אני ממש סובל אני לא יושן ויש לי אפים ודאונים אדירים אני במערבולת של שואה אני מרגיש נורא והכי נוראי זה שאין סיכוי שמישהוא יבין כי רוב האנשים נורמלים וזה גם לא מעניין אף אחד, צברתי ידע אדיר על החיים יותר מדי אם תשאל אותי פסיכולוגיה אבולוציונית לדוגמא-מדע יחסי גבר אשה -בקשר למה שאמרת עם אשה שלא תרצה גבר שגר עם ההורים ואגב אתה צודק במאה אחוז אבל יש דרכים להתגבר, אם אתה רוצה לדבר,(אני לא גיי) פשוט מדוכא ולמרות שיש לי חברים אני מרגיש לבד כי הם לא מבינים את הדיכאון ואני משחק אותה בסדר אבל חושב על להתאבד 15 פעם ביום.
אם אתה רוצה לדבר תגיד אל תתבייש, אני מת לדבר עם מישהוא מדוכא כמוני אתה לא יודע כמה זה מקל על ההרגשה דבר איתי אם בא לך בי אחי

גמני בת 30 אשמח ליצור איתכם קשר

אחד לאחד

תחזיק מעמד