חרדה חברתית

עוזי שלום,

חרדה חברתית מאוד שכיחה באוכלוסיה. היא נגרמת על ידי שילוב של גורמים ביולוגיים, אירועים שקרו בחיים ותורשה. המרכיב העיקרי של חרדה חברתית הינו חשש קיצוני משיפוט של אחרים או מהתנהגות שעשויה לגרום למבוכה או גיחוך. האדם סבור שכול העיניים מופנות אליו. מצבי חרדה מלווים בסימפטומים גופניים כגון דפיקות לב, הזעה, קוצר נשימה, וכו'. סובלים מחרדה חברתית נוטים להימנע ממצבים חברתיים. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדה חברתית היא פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) עם או בלי תרופות. במהלך CBT ניתן ללמוד כיצד להגיב באופן שונה למצבים שמעוררים חרדה. הטיפול הינו קצר וממוקד. מאוד שיטתי ומבוסס על חשיפה הדרגתית ומצבי המעוררים חרדה.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אני גם סובל כנראה מחרדה חברתית אבל עיקר הבעיה שלי היא כזו:
אני בן 25 גבוה ונראה מצויין .( וגאה אם זה קשור)כך אומרים לי..אבל הבטחון שלי מאוד נמוך..
קשה לי להשתלב בחברה..זה לוקח לי המון מאמצים..לדוגמא בעבודה..לפני הגעתי אני מתחיל לחשוב איך יהיה ומה יהיה ואיך אני יוכיח תעצמי היום..ותמיד נראה לי שמדברים עלי וכאלה.אז אני נותן את כול כולי ומגיע להשגים מאוד גבוהיים ואז בוםם אני לא מגיע לעבודה ועוזב הכל..לא עונה יותר ונכנס בתוך עצמי לאיזה תקופה ולחובות..ואז הסיוט מתחיל..אני בבית לא עושה כלום"מזל שההורים פה" מתחיל לאכול מלא..ממש מזניח את עצמי..ומחפש לברוח מזה עלידי עישון חשיש או שתיה..וזה לא עוזר זה רק לרגע משכיח והכל חוזר פי 2..עד עכשיו חשבתי שזה יעבור ויהיה בסדר בהיותי צעיר ונאה..(כך ההורים אמרו) גם נתקתי קשרים מכל חבריי...סובל בקיצור..וזה הפעם השלישית רבעית שזה קורה לי ב4 שנים האחרונות..
מת לצאת מכל זה ומתבייש לפנות לרופא..(אגו גבוה)..יש עוד מלא מה לספר ואני בטוח לא יקבל פתרון מיידי..אבל לפחות מרגיש הקלה קצת..

סובל מדברים דומים. לא יצאתי עם בחורה בחיים, ויש לי את כל הנתונים. בעבודה, אני מגיע כל הזמן להישגים (באמת טובים), ואז בום, לא יכול יותר לתפקד, אין לי כוח להצגה הזאת יותר שלוקחת לי כ"כ הרבה אנרגיה, מתפטר, נעלם, יושב בבית חודשים עם אבא-אמא. גם את הלימודים עזבתי...
אני לא רוצה לקחת תרופות כי אני חושש להכנס למעגל הזה...

מעניין אותי לדעת..אם אנשים שסובלים מחרדה חברתית נמנעים ממצבים חברתיים איך הם משתלבים בשוק העבודה? אני מרגישה למשל שאני מסוגלת להתקבל לעבודות מכובדות אבל אין לי את הבטחון ללכת לראיונות עבודה,זה מן מעגל שלא נגמר.