חיים בבית משוגעים

היי
אני בת 25 נשואה לבן 37 גרים עם הוריו בכפר שלו.
אביו בן 80 חולה אלצהיימר במצב מאוד מתקדם זה מאוד מקשה עלינו לחנהל חיי זוגיות נורמליים....אני נשואה סך הכל שנה המצב היה יחסית סביר בכמה חודשים ראשונים עכשיו אנו חיים כמו במלחמת עולם כל היום צעקות עצבים......אימו בת 70 לחמי יש עובדת זרה שמשלמים לה 3000 ש"ח כך שלא נשאטר כלום לחמי וחמותי ואנו עוזרים להם כלכלית בעלי מרוויח כ4500 בחודש כנ"ל אני סטודנטית לתואר ראשון ובקושי עובדת פעמיים בשבוע.....לקחנו הלוואה למימון לימודים....
מה שנאוד כואב לי שבשנות נישואין ראשונות אמורים להתלהב אחד מהשני.....אנשים אומרים לי אולי לא תהיו במצב הזה עוד הרבה זמן אבל אני מרגישה שחיי הנישואין שלי נדפקים לי מול הפרצוף.
משפחתו לא מוכנמה לשים אותו בבית אבות...מרחמים עליו....אבל זה ממש בלתי נסבל.....אנחנו יושבים לאכול והוא ממש מגעיל אותנו כל הזמן יורק.....רוצה להסתובב ברחוב 18 שעות ביום....לא עוזר שאומרים לו לא יפה.....אני עושה לאיזה ילדה פר"ח ומכיוון שאחותה הקטנה מציקה אני מבינה אותה אלינו וגם אצלנו גיהנום וחמי צועק כל הזמן דופק לנו בדלת.....הביאו אותו לרופא נתנו לו כל מיני תרופות לדלקת שתן להרגעה לאלצהיימר כלום לא עוזר...גם העובדת הזרה לא מצליחה להשתלט עליו.....אני מרחמת על חמותי ואני יודעת שלבעלי קשה לראות את אביו כך....אך האם אני מניאקית אם אני רוצה לחיות חיים נורמליים<?(כרגע ממש אין באפשרותנו להשכיר דירה)......HELPֱ