זקוק לעיצות טובות. דחוף!

שלום רב,
אני מאובחן כחולה במחלה דו קוטבית בנוסף להפרעת אישיות קשה.
טופלתי במגוון עצום של תרופות נוגדות דכאון ומאזנים , ואף עברתי טיפול בE.C.T
שום תרופה לא עזרה לי לדכאונות הקשים שעברתי במשך שנים.
הייתי בהרבה מסגרות שיקומיות, שבאחרונה נכנסתי לדכאון מאד קשה, ואושפזתי שמונה חודשים ב"שער מנשה". באשפוז ניסו עליי מכות חשמל שלדעתי השפיעו לטווח הארוך יותר, מכיוון שפתאום תרופה שניסו עלי פשוט עבדה והוציאה אותי לתפקוד תקין נורמאלי ולצמיחה.
לפני כשנה נכנסתי לאשפוז נוסף בעקבות מאניה חזקה שהייתה לי, וכעבור כחודשיים נכנסתי לדכאון עמוק ביותר. ושום כדור אנטי דכאוני( גם סימבלטה, הכדור היחיד שעזר לי בעבר במינונים גדולים למרות ההפרעה הדו קוטבית) לא עזר לי.
כעבור כחצי שנה אני וההורים שלי ניסינו מטפל אלטרנטיבי שיש לו ניסיון רב עם חולים דו קוטביים . התנאי היה הפסקת התרופות. כמובן שגם אני וגם ההורים חששנו מאד, אבל דיברנו עם כעשרה אנשים שטופלו אצלו והם כבר מספר שנים בלי תרופות מתפקדים לחלוטין. גרתי אצלו כחודשיים והגבתי קשה מאד להפסקת הכדורים אולי בגל שמעורבת פה גם הפרעה אישיותית. לפני שבוע חזרתי הביתה במצב נוראי של מחשבות טורדניות בלי סוף מחשבות אובדניות וחוסר שקט קשה.
אני כבר חודש בקושי אוכל ובקושי ישן. הבעיה כרגע ,שגם ההורים וגם המטפים שלי לא מוכנים שאני אחזור לתרופות, בעיקר בגל שהבחור שגרתי אצלו סיפר להם כמה תרופות זה רע.
אני מרגיש שאני לא יכול להתמודד ככה, והכי חשוב שאני לוקח לפעמים לוריוון, אני נרגע מהכל גם מהמחשבות הטורדניות , שפשוט הורסות לי את החיים וגם המצב רוח משתפר פלאים.
ועל כך יש לי שתי שאלות:
האם מכיוון שכדור נגד חרדות עוזר לי כל כך אומר שאני בחרדות??? כי זה דבר לא מוכר לי.
מה עלי לעשות להישאר בלי תרופות עם איזה תכנית שיקומית שאני פשוט לא יכול לעשות במצבי, או להתעקש לחזור לתרופות, וזה לא כל כך נורא?
ואולי יש לכם רעיון אחר לחזור לתפקד ולחיות בלי תרופות? (טיפול התנהגותי, איזון גוף נפש?)

בתודה מראש, אני אודה על כל תגובה שהיא