מאיפה להתחיל?

בתי הבכורה היא צעירה מבריקה שהייתה אמורה לסיים השנה את התואר הראשון בפיזיקה ונשברה סמסטר אחד לפני הסוף. היא לבקנית מסוג OCULARCUTANIUS TYPE 2 ובעלת ראייה ירודה (כיום יציבה על 10% ראיה בעין אחת ו12% בשנייה ). היא גם אובחנה כאספרגר בעלת תפקוד גבוה במיוחד (ולפיכך לא טופלה מעולם).
בתי סיימה את לימודיה בתיכון (במגמת מחשבים), לא גויסה לצה"ל מחמת נכותה, והחלה את לימודי הפיזיקה במכללת אריאל. בזכות הכיתות הקטנות והיחס האישי, כמעט ונראה היה שהיא מצליחה להשתלב בעולם למרות כל מגבלותיה, עד להתמוטטותה בינואר השנה. בחודשים האחרונים שרויה בתי בדיכאון ובדימוי עצמי ירוד.
נראה שיש לה הפרעות קשב, אך יש קושי לאבחן הפרעות קשב אצל אוטיסטים (במבחני TOVA נמצאה אי התאמה בין החלק הראשון של המבחן (תקין) לחלקו השני (אימפולסיבי)). ריטלין לא עוזר ותופעות הלוואי של האפטר-אפקט היו לה קשות.
כיום היא סובלת בעיקר מדיכאון וחרדה - בעיקר בגלל תחושת הכשלון המתמשכת.

בתי זקוקה לעזרה. אני זקוקה לעצה. לאן לקחת אותה? לפסיכולוג? נוירולוג? פסיכיאטר? ואם לפסיכולוג - מאיזה אסכולה? מי מתמחה במגוון כזה של בעיות?