מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- הפסקת אסטו 10 מג , תחליף לציפרלקסאחת שיודעת22/03/2011
היי...
אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד אודה לכם אם תוכלו להגיב לי בפירוט על מה שאני שואלת פה.
לפני כחצי שנה התחלתי לחוות חרדות קשות מאוד .. כל זה התחיל אחרי תקופה שבה קרו לי הרבה מאוד דברים בזמן קצר.. התאכזבתי ממספר קשרים בתקופה מאוד קצרה, אנשים פגעו בי, החלפתי מספר עבודות.. והכל היה מסובך. חשבתי שאני מתמודדת אבל אז הגיעו החרדות. שהתאייפנו בתחושה של מצוקה ולחץ אדיר. דבר נוסף שחשתי היה תחושת דפרסונליציה, הרגשתי שאני זרה לעצמי, לא מכירה את הגוף שלי. הייתי יכולה לשבת ולהתסכל למטה לכיוון הידיים והרגליים ולשאול את עצמי אם זאת אני, או אם אני בחיים.. זה היה מאוד מפחיד. אני אדם שבגדול נכנס לעצבות המון בחיים.. אני מרשה לעצמי להשבר ולהוציא, אני משתפת את הסביבה שלי, ומוציאה את הרגשות שלי החוצה. אבל בחיים לא הרגשתי דבר כזה. זה היה פשוט מפחיד. דבר נוסף שהרגשתי היה כל הזמן חוסר שיווי משקל.. הייתי מפחדת לקום בעבודה. לאחר התמוטטות שעברתי הגעתי למיון כאשר אני בחרדה נוראית ובוכה בלי הפסקה, שם הפסיכיאאטרית המליצה לי על ציפרלקס. לקחתי מרשם מרופא משפחה (אני במעקב אצלו ולא אצל פסיכיאטר) ובמקביל אני בטיפול קוגנטיבי התנהגותי אצל פסיכולויג. כחצי שנה לערך אני עם הציפרלקס, הוא השפיע דיי מייד, ובלי תופעות לוואי. התופעת לוואי היחידה שיש לי היא כהות רגשית ופיזית. אני מרגישה מנותקת.. אני לא חווה רגשות בעוצמה אם בכלל.. וזה נורא מפריע לי. החרדות פסקו לחלוטין, אבל עדיין יש לי מחשבות טורדניות, עצבות לעיתים, וכל הזמן אני שואלת את עצמי שאלות על מהות החיים. הפסיכולוג שלי אומר שאני בתהליך התבגרות של ממש.
המצב רוח שלי משתנה לעיתים דיי קרובות. לדוגמא: בעבודה שלי לא הכי טוב לי מבחינת אווירה, והמקום פה דיי מדכא אותי. אתמול יצאתי מוקדם( וזה נדיר), והיה לי ממש טוב, היה לי מצב רוח עילאי,, יצאתי בערב ליום הולדת ורקדתי והייתי שמחה. והיום יש לי נפילה. אני רוצה להפסיק עם הכדורים אבל אני לא יודעת אם זה הזמן.. קראתי מאמר באינטרנט שבו כתבו שהכדורים האלה הם סמים ושחייב להפסיק אותם כמה שיותר מהר, ושהם ממכרים, ושבדרך כלל אחרי שמפסיקים אותם המצב חוזר לקדמותו ואף ניהיה גרוע יותר.
אני יודעת שחפרתי פה שעה.. אבל בבקשה בבקשה תענו לי. אני רואה שבדרך כלל אתם עונים פה להתייעץ עם פסיכיאטר אבל זה לא משהו שאני עושה.
אני יכולה להתחיל להוריד מינון או שזה מוקדם?
זה נכון הדברים שכתוב על הכדורים? אני נורא מפחדת שמה שהיה לי יחזור!
בבקשה תעזרו לי:(* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מבולבלת שוב
אחת שיודעת22/03/2011אני בת 25 דרך אגב
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזה גם חלק מהחרדה שלך זה פחד
אחת שמזדהה26/03/2011להיות נשלטת ע"י המחשבות השליליות שלך, את צריכה להתייעץ עם פסיכיאטר או שתקחי ציפרלקס זה נראה לי שיעזור לך (זה ואסטו מאותה המשפחה) וחברה שלי מרגישה מצויין שהיא לוקחת אותם, אפילו רבע כדור רק להתחיל ואז תתייעצי עם פסיכיאטר בטלפון או משהו, אני לוקחת סרוקסט אבל זה לא לך, רציתי רק לומר עוד משהו שתיארת פה בצורה שקרתה לי בדיוק לפני כמה שנים טובות (גדולה ממך ב-10 שנים) פתאום הרגשתי מן תחושה שאני אולי לא כבר חיה באמת שאולי מתתי כבר ממזמן ולא שמתי לב (תאונה שהיתה וחשבתי לעצמי שאולי לא יצאתי משם באמת) כאילו הרגשה של "נוגעת לא נוגעת" אני ערה? מן ערפול לא יודעת, ניתוק ותיקשור עם משהו אחר, זה נורא מבלבל אבל זה הכל מחשבות שלנו והחיים לא פשוטים להכיל את הכל אז צריך לחשוב מה מרגיע אותנו וכמובן להיעזר באנשים אחרים אפילו שזה קשה..פסיכולוג גם יעזור לך שוב.
שבת שלום
מירי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתשובה
עומר26/03/2011שלום לך,
אני גם מטופל בלוסטרל ומכיר מאוד את התופעות עליהן את מדברת. אגב אצלי זה מופיע כדה-ריאלזציה ולא פרסנוליזציה (קראי על זה בויקיפדה) תחושה שהסביבה לא באמת אמיתית ושאני נמצא בתוך כדור בדולח.
כמובן שאלות על מהות החיים וכל השיט הזה.
כמה זמן עבר מאז שהחרדות התחילו?
כמה זמן לאחר מכן התחלת ליטול ציפרלקס?
מה המינון של הציפרלקס?
כמה זמן את כבר נוטלת כדורים?
אני חייב את המידע כדי לענות לך (מניסיון)
ועכשיו כמה תשובות וניפוצי מיתוסים:
תופעות לוואי כמו כהות רגשית עוברות עם הזמן, התרופות הולכות ומשפיעות בצורה טובה יותר עם הזמן (גם לאחר חודשיים, שלושה ארבעה חלים שינויי עדיין).
עוד משהו יכול להיות שבכלל המצב הנפשי שלך ללא קשר לכדורים בכלל גורם לתופעות האלו.. זה הגיוני
התרופות האלה אינן ממכרות וזה גם לא הגיוני שהן יהיו ממכרות מסיבה הפשוטה:
זה לא כמו שאת לוקחת כדור הרגעה ומרגישה את ההשפעה שלו במיידי, שזה אגב יכול לגרום להתמכרות.
אלו כדורים שמשפרים את קליטת הסרטונין שלך במוח (סרטונין מוליך עצבי המווסת את מצב הרוח, התיאבון, השינה וכו'..), את לא יכולה להתמכר לזה.
עוד משהו, ברור שאם תפסיקי את הכדורים לאחר תקופה קצרה עוד לפני שהספקת לעבור את המשבר שאת נמצאת בו ולא התאזנת באופן מספק אז המצב עלול לחזור לקדמותו. את צריכה להבין ולקבל את העובדה שהכדורים האלה הם מתנה משמיים, שאין לך מה לפחד, הכדור לא יכול לגרום נזק. תסתכלי על זה כמו אנשים עם סכרת שלוקחיפ אינסולין, פשוט יש להם מחסור, בדיוק כמו שלך יש מחסור בסרטונין (כרגע).
אמא שלי מטופלת בSSRI כבר 9(!) שנים, המצב שלה יציב וטוב. כלום לא קרה ולא יקרה (ברוך השם).
קחי בחשבון שהטיפול התרופתי בהחלט משפר את המצב אבל לא פותר אותו לחלוטין, בשביל זה יש טיפול CBT שמלמד אותך לאט לאט לאזן את המחשבות שלך ולהבין רגש מהו.
בקיצור אין סיבה לדאגה לגבי הכדורים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההפסקת אסטו 10 מג , תחליף לציפרלקס - תגובה
ד''ר אלונה גוברמן27/03/2011שלום. בדרך כלל מומלץ לטול תרופה במשך שנה לאחר שחל שיפור ניכר במצב. תרופה -לא סם, לא מתמכרים אך כאשר מחליטים להפסיק ,עושים את זה ביחד עם רופא המטפל ובהדרגה (בדרך כלל חצי/רבע כדור לשבוע). זה באופן כללי. אני שוב ממליצה לפנות לרופא שלך ולא להוריד טיפול לבד.
בברכה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)

.jpg)
.jpg)

