דיכאון בצבא

התגייסתי לפני כחמישה חודשים ומאז שהתגייסתי פשוט נעלמה לי שמחת החיים, יש לי תפקיד טוב רק שממש ממש קשה לי עם המשמעת החוקים והתנאים הממש ממש מגעילים, אנשים לא הכי נחמדים, בעיקר קשה לי עם זה שלקחו לי את החופש, אני מתגעגעת לימים שהייתי יכולה פשוט לקבוע עם חברה לסרט או ליסוע לחופש עם המשפחה. בכלל קשה לי בבסיס שכל הזמן אומרים לי מה לעשות ואני אפילו לא יכולה לברוח כי זה סירוב פקודה ואז יהיה יותר גרוע בבית הספר למשל יכלתי לברוח מתי שרציתי ושום דבר לא היה קורה, אני מרגישה כלואה.. נשאר לי כל כך הרבה זמן לסבול אני באמת לא יכולה, אני מרגישה מיואשת מתוסכלת, אפילו כשאני מגיעה הביתה אני רק בוכה כל היום ואני מרחמת כבר על ההורים שלי,הם סובלים ממני ולא מגיע להם הסבל שלי והלוואי שהיה לי טוב, אבל פשוט כל כך קשה לי אני כבר לא נהנית לישון במיטה שלי, לא נהנית לעשות דברים שאהבתי לפני הצבא, אני עצבנית על כל העולם, אין לי כוח לצאת מהבית..בקיצור אני בדיכאון..הלוואי ויכלתי לבקש פסיכולוג, אבל ההורים שלי לא יממנו לי את זה..אני לא רוצה ללכת לקבן כי אז יעבירו אותי תפקיד וזה לא יעזור, אני עדיין אשאר בצבא, ואני לא רוצה לצאת מהצבא כי אני חייבת להפסיק לוותר לעצמי ( וויתרתי בבית הספר) אז אני רוצה להישאר בצבא כדי לסיים ולומר "אני עשיתי שנתיים צבא" אבל קשה לי כל כך אני לא יודעת מה לעשות יותר..זה לא הגיוני שאני מגיעה הביתה לשישי שבת ובוכה על זה שיום ראשון אני חוזרת לבסיס. אני מיואשת, ולחשוב שיש לי עוד שנה ו7 ..אני יודעת שזה עובר ( לאט מאוד) וזה זמני אבל אני מפחדת שהדיכאון יחמיר ולא יהיה טוב...אני לא יודעת מה לעשות....אני מיואשת וצריכה עזרה.