לחיות עם מדוכא

ניתן למצוא הרבה מידע עבור מי שבדכאון. אני לא מוצאת מידע עבור מי שחי עם אדם שבדכאון.
בעלי תמיד בדכאון. מה שאני לא מנסה לעשות - כמובן אני לא בסדר. פעם אחת אפילו התקשרתי לפסיכולוג שלו על מנת שידאג להפגש איתו כאשר היתה תקופה שהם לא נפגשו. כמובן בעלי עלה על זה (הפסיכולוג נתן תשובות לא כל כך טובות ובעלי עלה על זה) ומאוד לא שמח. ביקש שיותר אני לא אתערב (רק ביקשתי שיפגש איתו). כבר הרבה זמן ה לא נפגשים.
בנתיים הוא לא מרגיש טוב. זה נמשך כל כך הרבה זמן. כבר אין לי כוח אליי. הוא לא מתפקד טוב ולא נותן לי לעשות דברים במקומו. הרבה פעמים בא לי להתגרש ממנו אבל אז הוא הופך להיות משהו ממש מפחיד (מתוך היאוש שלו). הוא כל כך תלוי בי שהוא יודע מה יהיה איתו בלעדי. הוא גורם לי לשקוע אבל תמיד מוצא להאשים את כל העולם ואישתו. כשאני עייפה כל כך ומותשת הוא מראה לי איך הוא מוכשר ופותר קשיים (הוא אלוף...).
לעומתו אני האופטימית והמאושרת . הרבה פעמים הוא פשוט הורס לי את שמחת החיים. אני מוצאת את עצמי מתרחקת ממנו על מנת למצוא את האושר שלי.
איך מתנהלים מול אדם כזה ????