פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

שלום רב,

הדם הטבורי הנאסף ונשמר הינו של התינוק ולא של האם והדם ותאי הגזע של התינוק שונים בתכלית מאלה של האם.

בנוסף, טרשת נפוצה אינה מחלה תורשתית אם כי היא מוגדרת כנטייה משפחתית במידה לא גבוהה במיוחד, כך שרבים הסיכויים שהתינוק לא ילקה במחלה.

לא רק זאת, גם אילו המחלה הייתה בוודאות עוברת לתינוק, אין מניעה לשמור את תאי הגזע למקרה צורך בעתיד.

לפיכך, אין כל מניעה לשימור.

בהצלחה והחלמה!

ענבר שלום,

מבלי להיכנס למהות הממצאים, שכן היא עניין לרופא מומחה ולא לפורום זה, בהקשר שימור הדם הטבורי העובדות הרלבאנטיות הינן:

1. ממצאים בקטריאליית אינם פוסלים מנה לשימור בבנק פרטי (המנה כן נפסלת בבנק ציבורי רק החל מלפני כשנתיים, עד אז לא נפסלו).

2. בהימצא ממצא חיובי, ניתן לשמור את המנה בבידוד מיתר המנות (חרף העובדה שטרם ידוע על הדבקה צולבת של מנה "תקינה" השמורה ללא בידוד עם מנה "נגועה").

3. בטרם השתלה, כל מנה ולא רק הנגועה, נבדקת ובהימצא זיהום בקטריאלי או פטרייתי, הוא מטופל באנטיביוטיקה ואז ניתן להשתילה. לכן אף אין כלל חובה לבצע מראש בדיקת זיהומים כאלה.

בהצלחה!

ראובן שלום,

מניח ששאלתך נוגעת פרטנית בנושא מיצוי התאים, דהיינו הפרדתם מיתר מרכיבי הדם.

ההפרדה נעשית על ידי תהליך צנטריפוגציה דו שלבי הנקרא "פיקול הייפק".

בשלב הראשון מופרדים המרכיבים ביניהם עפ"י משקלם הסגולי (מלמטה למעלה: כדוריות אדומות, נוזל הכולל את הכדוריות הלבנות (קרוי "Buffy Coat") ולמעלה - הפלסמה.

לאחר שלב זה מוצא הנוזל הכולל את הכדוריות הלבנות לשם המשך עיבודו.

בשלב השני של הצנטריפוגציה, הנוזל נפרד גם הוא לשכבות משקליות ואז ניתן "לשלוף" ממנו את הכדוריות הלבנות, בלבד לשם שימורן.

בהצלחה!

אביבה שלום,

בשמחה!

לשאלתך שתי פנים: האחת החלוקה של המנה למבחנות במקום שמירה בשקית בודדת, השניה פיצול המנה לשימור בשני אתרים נפרדים גיאוגרפית.

אשר לחלוקה למבחנות:

תחילה - עובדות יסוד:
1. מנה שהופשרה - לא ניתן עוד להקפיאה מחדש.
2. אין ניתן להפשיר רק חלק ממנה שבשקית אחת/מבחנה.

רפואת חידוש האיברים הוא שדה של המחקר הרפואי, הכולל פיתוח טיפולים שמטרתם תיקון, חידוש, החלפת תאים ורקמות בגוף האדם, תוך שימוש בתאי גזע.

הגם שמדובר עדיין בשלב הניסויי, נערכו משנת 2005 היא שנת המהפך - השתלות מוצלחות רבות לטיפול במחלות אלה, רשימה חלקית עם מידע מפורט על ההשתלות באתר המידע הבלתי תלוי - Parents Guide to Cord Blood.

ביישומים שונים נעשו כבר השתלות לא מעטות, בעיקר בתחומי המחלות:

* סוכרת נעורים (סוג I)
* לב וכלי דם - תיקון כלי הדם ושריר הלב. לתאי גזע היכולת לעבור באופן סלקטיבי לרקמת הלב הניזוקות, לשפר את תפקוד כלי הדם ואת זרימת הדם באזור הפציעה, ולשפר את תפקוד הלב הכולל.
* מערכת העצבים המרכזית - שיתוק מוחין, שבץ וכו'.
* פציעות נוירולוגיות מתאונות.

מאפייני השתלות אלה:

• לטיפולים כאלה נדרשות מנות גדולות יחסית, עת הבנקים הציבוריים מספקים מנות להשתלה לילדים בלבד עקב קוטנן היחסי של המנות, בעיה שנפתרה על ידי הסיטוג'ן - SituGen.

• נדרשות מנות המחולקות למנות משניות קטנות (מבחנות הקפאה קריאוגנית מיוחדות שתכולתן 5 מ"ל של תאי גזע האחת, ובין 10 ל 15 מבחנות באיסוף בטכנולוגיה החדשה), עת בבנקים הציבוריים מאחר שהם בנויים לספק מנות להשתלות המטולוגיות בלבד בהם מבוצעת השתלה בודדת, המנות מוקפאות בשקיות גדולות מחלוקות לכל היותר לשתי מנות משנה.

• מאחר שלאורך חייו של האדם צפויות מחלות שונות, נדרשים שני דברים:

1. מנות גדולות דיין לטיפול במחלות שונות.
2. פיצול למנות משנה קטנות רבות במקום לשתי מנות גדולות.

אשר לפיצול הגיאוגרפי:

מטרת הפיצול הגיאוגרפי של המנה הוא הקניית כפל ביטחון/ביטוח, למקרה אירוע חריג (אש, רעידת אדמה, פיגוע טירור, נזק בזדון או כשל כלשהו של המקפיא הראשי).

במקרה כזה, מבחנות שימור המנות מחולקות ונשמרות בשני אתרים נפרדים לחלוטין.

מובן כי פיצול כזה אפשרי רק בשימור במבחנות.

להשתמע!

דנה שלום,

ענין מספר התאים להשתלה מורכב מעט שכן הוא תלוי גם במחלה המטופלת וגם במידת ההתאמה הגנטית של החולה לתורם (אלא אם תרומה עצמית שבה ההתאמה כידוע 100%).

כאשר ההתאמה גבוהה יותר ניתן להסתפק בפחות תאים וכו'.

בהשתלה המטולוגית:

להלן ציטוטים ממאמר שפורסם לאחרונה על ידי פרופ' גלוקמן - הראשונה בעולם שהשתילה תאי גזע טבוריים ונחשבת לברת סמכא (המאמר: Cord Blood Transplantation: State of the Art, פורסם ב- Hematologica):
* ככלל, נדרש מהמנות להכיל לפחות 30 מיליון תאים לק"ג משקל גוף של החולה.
* במחלות ממאירות: להתאמה של 4/6 לפחות (4 מתוך 6 פרמטרים), נדרשים 25 מיליון תאים לק"ג. * במחלות בלתי ממאירות: נדרשים 35 מיליון תאים והתאמה 4/6 לפחות.
* בהשתלת מנה כפולה (2 תורמים): לא פחות מהתאמת 5/6 בין המנות לעצמן ובין המנות לחולה.

לכן, מנה בודדת של 380 מ' תאים יכולים לשרת השתלה המטולוגית לילד/ה בלבד, במשקל
כ- 12.5 ק"ג.

הדברים שונים בתכלית כאשר מדובר ברפואת חידוש איברים.

התחום עדיין בשלב המחקרי/קליני, והגם שנעשו כבר מאות השתלות כאלה של מנות מבנקי דם טבורי פרטיים בעולם, עדיין אין הטיפולים שגרתיים, בעתיד - מן הסתם כן.

בהשתלות אלה, מספר התאים הנדרש בד"כ קטן בהרבה והמנה תספיק מן הסתם ליותר מטיפול אחד.

בהצלחה!

נועה שלום,

הדם הטבורי מכיל תאי גזע פלוריפוטנטיים, רק תאי גזע עובריים הם טוטיפוטנטיים (מכונים גם אומניפוטנטיים).

משמעות ההבדל בין הסוגים לעיל הוא שתאי הגזע מדם טבורי חסרים את היכולת לייצר שליה.

לייצור תאי הדם אין צורך דווקא בתאים פלוריפוטנטיים, די בתאים מולטיפוטנטיים מהסוג המצוי במוח העצם - מקום יצירת תאי הדם.

בהצלחה!

שלום רונית,

עונה לפי סעיפי שאלותייך:

1. ראשית למען הדיוק – סייפת שאלתך מציינת תאי גזע עובריים ולא כך הוא, תאי גזע עובריים מקורם בביציות מופרות בימיהן הראשונים (עובר עפ"י הדת הקתולית, עדיין לא עובר עפ"י היהדות) וכוונתך הייתה לתאי גזע טבוריים.

עוד עניין הדורש הבהרה הוא ההצהרה כי התאים לא ישמשו לעולם להשתלה המטולוגית לתינוק עמו ולא כך הוא, הדבר נכון רק ככל שמדובר במחלה שעקבותיה עלולים להימצא כבר בתאים שנאספו בלידה ולא כל המחלות ההמטולוגיות כאלה.

52 ק"ג הוא ממוצע, התוצאות מתפלגות נורמאלית ומקרי הקצה רחוקים מהממוצע ובפועל הטווח די גדול, כך שעשוי להספיק גם לבעלי משקל גבוה ולהפך. ועוד, ניתן להשתמש במנה יחד עם מנת תרומה נוספת (השתלת דאבל ותלת מנות הנוהגת כבר, אם כי עם סיכונים שונים) וככל שמנת הבסיס (זו עם ההתאמה הגבוהה) – כן ייטב להשתלה.

2. להשתלות רפואת חידוש האיברים דרושה מנה קטנה יותר מאשר להשתלות המטולוגיות, אלא שהשתלות רפואה זו מחייבות סדרות של מספר טיפולים. לא רק זאת, לאורך חיינו עלולות להתרחש מספר מחלות ומוטב שהמנה תתאים בגודלה גם למצב כזה.

לכן נדרש גם שהמנה תהיה מחולקת למספר מנות משנה (אפשרי רק במבחנות), שכן אין אפשרות שימוש חלקי במנה מופשרת.. עוד על כך בתשובה 4 להלן.

3. השתלות רפואת החידוש מצויות אכן בשלב הניסויים הקליניים (אם כי הן נעשות גם שלא במסגרת ניסויים - ראי אתר חברת XCELL-CENTER בגרמניה אשר בצעה אלפי השתלות במגוון מחלות שאינן המטולוגיות).

4. אין כל נזק בפיצול למבחנות קטנות, להיפך – הפיצול מחויב המציאות החדשה.

5. למרבה השמחה איש מהרבים שכבר אספו באמצעות הסיטוג'ן טרם נזקק להשתלה.

6. כל המחקרים שנעשו לבדיקת איכות התאים על ציר הזמן הוכיחו כי אין הבדל בין מנה שהופשרה אחרי שנה, למשל, למנה שהופשרה אחרי 20 שנים. בשני המקרים, יש בהפשרה ירידה במספר התאים החיים עקב פעולת ההפשרה, אך הירידה זהה במנות "טריות" ומנות "ישנות".

7. טכנולוגיית השריית התאים (של החולה עצמו) כוללת מניפולציות גנטיות העלולות להיות מלוות בסיכונים ואינה בשימוש רב. ושוב, השימוש בביטוי תאים עובריים בשאלה אינו נכון, התכוונת לטבוריים, שכן אם כבר, דווקא התאים העובריים טובים יותר מהמושרים, אך מסיבות אתיות ודתיות הם עדיין אסורים בעולם הרחב, למעט למחקר מוגבל.

בהצלחה!

רונית שלום:

ברצוני להוסיף כי תאי גזע מושרים הינם עדיין בשלב מחקרי בלבד. אין כל טיפול המתבצע בהם, גם לא ניסויים קליניים. חשוב לציין כי הטכנולוגיה להשריית תאי גזע התפתחה רק בשלוש השנים האחרונות. יש לה פוטנציאל גדול אך גם סיכונים רבים. אי לכך יעברו שנים עד שהטכנולוגיה תבשיל ותוכל לשמש לטיפולים קליניים.

רונית שטריכמן

ג'ימי שלום,

ייעודו של פורום זה אינו לייעץ פרטנית ולשם כך עליך לפנות לרופא מומחה בתחום המחלה.

יכול רק להפנות אותך לפורום (באנגלית) המלא בשרשורים אודות המוסד, העתק את המשפט:Does anyone know something about XcellCenter in Cologne - Germany? לגוגל ותגיע אליו.

מניח שבאתר XCELL ביקרת כבר, האתר עמוס במידע רפואי ואודות המחלות והטיפולים השונים, אך מטבע הדברים יש להתייחס אליו כבלתי אובייקטיבי בעליל.

בהצלחה!

מביקורי במקום אני גרה בגרמניה
לא מיעצת לאף אחד לנסוע לשם ולקבל טיפול
מקום לא אמין שמנצל חולים במחלות קשות

עדינה שלום,

תודה על ההארה.

בברכה,

ירון שלום,

התנצלותי שרק עתה ראיתי את שאלתך.

תחום הרפואה הרגנרטיבית - בכלל והטיפול המצוין על ידך - בפרט, נחשב אמנם ל"דבר הבא" ברפואה, אך עם זאת מצוי בחיתוליו ואין כיום עדיין טיפול במסגרת רפואה זאת שסיים את שלב הניסויים הקליניים.

בהצלחה!

אנה שלום,

כפי שכתבת, אכן היותך נשאית אין המשמעות שבהכרח המחלה תעבור לתינוק.

חלק מתהליך קליטת המנה הוא בדיקת דם הדם הטבורי של התינוק במעבדתנו ובמקרה שנמצא כי נדבק - ניתן יהיה לשמור את הדם בבידוד, בנפרד ממנות אחרות.

בהצלחה!

תודה רבה על תגובתך המהירה והאופטימית, אני רוצה רק להבהיר את הנושא האם כן אוספים את הדם הטבורי מכוון שנענתי בשלילה בחברת "טבורית" כאשר הודעתי להם שאני נשאית הפטיטיס ואם כן האם זה לא יזיק וידבק במקרה והדם התבורי יהיה שימושי בעתיד?
אנה

אנה שלום,

1. לא בהכרח התינוק יידבק במחלה. הסיכון להעברת נגיף הצהבת מסוג B תלוי במצב פעילות הנגיף אצל האם. בנשים עם HBeAg חיובי, 90%-85% מהתינוקות יידבקו, לעומת 10%-32% עם HBeAg שלילי.

2. העברת הנגיף מהאם לעובר יכולה להתרחש במשך ההריון (נדיר), או במהלך הלידה (בלידה רגילה רווחת הדעה על סיכוי גבוה יותר מאשר בלידה קיסרית).

3. דם התינוק ודם האם שונים ודם התינוק ייבדק בעת קליטת מנת הדם הטבורי במעבדה ורק ממצאיו יקבעו את המשך הטיפול במנה. שימור מנה נגועה אפשרי, אך נעשה בנפרד ממנות אחרות שאינן נגועות.

בהצלחה!

שלום רב,

ראשית איחולי החלמה מהירה.

אחת מאפשרויות הטיפול בסרקומה יואינג היא השתלת תאי גזע, אם כי לא בהכרח תידרש השתלה כזו.
בהידרש תרומת תאי גזע, ישנה כמעט תמיד עדיפות לתאים הטבוריים על פני תאי מוח עצם.

אלא אם כן שמורה במשפחה מנת תאי גזע טבוריים המתאימה לחולה, תחילת תהליך איתור תורם הוא בקרב המשפחה הקרובה (תרומת מוח עצם).
באין התאמה בקרב בני המשפחה, מתרחב החיפוש למנת דם טבורי בבנקים הציבוריים. סיכוי האיתור של מנה מתאימה עומד על 50%.

המחלה אינה תורשתית רגילה, אלא בעקיפין - אחד מגורמי הסיכון הוא תסמונות גנטיות נדירות המועברות במשפחה.
בנוסף, בין אחים/יות, סיכוי ההתאמה הינו אחד משלושת האפשרויות: 0% התאמה (הסיכוי לכך הוא 25%), 50% התאמה (הסיכוי - 50%) 100% התאמה (הסיכוי - 25%).
התאמה של 50% בתאי גזע מדם טבורי נחשבת למספיקה (במוח עצם נדרשת התאמה גבוהה יותר).

יש לזכור כי שימור פרטי של תאי גזע טבוריים עשוי לשרת מחלות המטולוגיות שונות ומחלות במסגרת הרפואה הרגנרטיבית וההחלטה על שימור פרטי נעשית בד"כ מבלי שהמשפחה עומדת מול מקרה פרטני כשלכם.

לסיכום - התשובה לשאלה מבוססת על סבירויות וההחלטה הסופית הינה של המשפחה.

ושוב איחולי החלמה שלימה ובהצלחה!

שלום רב,

שירות השימור הינו פרטי, בתשלום, כאשר ההרשמה נעשית מבעוד מועד, בד"כ כחודש לפני הלידה הצפויה.

אחרי הרישום תקבלי לביתך ערכת איסוף אשר באמצעותה ייאסף הדם ולאחר מכן הערכה תילקח למעבדה על ידי החברה אשר לשירותיה נרשמת, שם היא תיבדק תעובד ותוקפא.

הסברים מפורטים תוכלי למצוא באתר "בנק החיים" וכן משירות הלקוחות בטלפון שבשולי חתימתי למטה.

בהצלחה!

שירן שלום,

אני יודע על ביצוע השתלות לטיפול ב CP בארה"ב - ב DUKE במסגרת ניסויים קליניים, אלא שההשתלות שם רק עצמיות, מתאי גזע מדם טבורי של החולה עצמו (בארה"ב פועלים בנקי דם טבורי פרטיים משנת 1994).

מקום נוסף הוא XCell-Center, בגרמניה, אשר מבצע טיפולים עם תאי גזע ממוח עצם שלא במסגרת ניסויים אלא באופן שוטף. באתרם מידע על ההשתלות ל- CP, כולל תוצאות וסטטיסטיקות וכן המחיר - 7,995 יורו.

איני מכיר את העומד מאחורי השתלות בעולם השלישי/מזרח.

בהצלחה והחלמה!

תמי שלום,

מידע אובייקטיבי תמצאי באתר הבלתי תלוי: parentsguidecordblood com

אשר לשאלתך - בהשתלות המטולוגיות (לשם בנייה מחדש של מערכת הדם), אכן ההעדפה הינה לתרומה על פני השתלה עצמית.

אלא, שעתיד הרפואה ותאי הגזע אינו בתחום ההמטולוגיה.
רפואת חידוש האיברים - שדה של המחקר הרפואי, הכולל פיתוח טיפולים שמטרתם תיקון, חידוש, החלפת תאים ורקמות בגוף האדם, תוך שימוש בתאי גזע.

הגם שמדובר עדיין בשלב הקליני, נערכו משנת 2005 היא שנת המהפך - השתלות מוצלחות רבות לטיפול במחלות אלה..

נכון להיום, כל ההשתלות האלה הן עצמיות בלבד, אף לא אחת תרומה...

ביישומים שונים נעשו כבר השתלות לא מעטות, בעיקר בתחומי המחלות:

* סוכרת נעורים (סוג I)
* לב וכלי דם - תיקון כלי הדם ושריר הלב. לתאי גזע היכולת לעבור באופן סלקטיבי לרקמת הלב הניזוקות, לשפר את תפקוד כלי הדם ואת זרימת הדם באזור הפציעה, ולשפר את תפקוד הלב הכולל.
* מערכת העצבים המרכזית - שיתוק מוחין, שבץ וכו'.
* פציעות נוירולוגיות מתאונות.

בהצלחה!

תמי שלום:

אנא ראי את תגובתי לשאלה דומה בפורום זה מה- 16.07.10

בהצלחה.
רונית

חני שלום רב,

תרומה לבנק הציבור למי שבוחרים שלא לשמור באופן פרטי לשימוש עתידי אפשרי על ידי המשפחה, היא דבר מבורך.

חשוב להבין את ההבדלים בין הפרטי לציבורי:

הבנק הציבורי - מקבל תרומות ומרגע התרומה - מתנתק הקשר בינה לבין התורם והמנה תיועד לראשון שיזדקק לה (ושהיא תתאים לו).

הבנק הפרטי - מבצע שימור עבור בעל מנת תאי הגזע ועבורו בלבד, שרות שהינו בתשלום.

וכך, בבנק הציבורי המנה אינה ממתינה לתורמת/משפחתה, אלא נמכרת (כ- 20,000 $ ומעלה - תלוי בכמות התאים) למי שזקוק לה ברחבי העולם (תקשורת מחשבים בין כל הבנקים הציבוריים).

תרומה לבנק ציבורי אפשרית רק ליולדות בבתי החולים: תל השומר (לבנק הדם הטבורי הציבורי של תל השומר) ולבנק מגן דוד אדום בבתי החולים: וולפסון, איכילוב, הדסה עין כרם וביה"ח ליולדות של הסהר האדום במזרח ירושלים.

בטרם הסכמת בנק הדם הטבורי הציבורי לקבל את התרומה, על התורמת למלא טפסים ושאלונים וקיימת שורה ארוכה של קריטריונים תורשתיים ובריאותיים לסירב.

היה והוסכם לקבל את התרומה, לאחר הלידה ואיסוף הדם הטבורי ודגימת דם האם ורק אם נפח המנה גדול מ- 50 מ"ל (אחרת התרומה נזרקת ללא המשך), הם עוברים שורת בדיקות, כאשר שורה של מחלות וזיהומים שונים פוסלים את המנה לשימור.

עצם התרומה אינו מקנה למשפחה כל ביטוח והמנה עצמה תינתן לדורש אותה ראשון (בכפוף להתאמה גנטית).

בהצלחה ולהשתמע!