פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

שלי שלום,

מקווה שתהיו שלמים עם ההחלטה, תהא באשר תהא.

רק במקרה של תאומים/שלישיות.. זהים (- נוצרו מביצית אחת אשר התפלגה בשלבים הראשונים של התפתחותה לאחר הפרייתה), ניתן לשמור מנה אחת (רצוי מנה מאוחדת של דמי העוברים) ולחחסוך בהוצאות.

במקרה כזה, תסופק לך ערכת איסוף עם מספר עזרי איסוף כמספר העוברים (בביוקורד - תחוייבי רק במחיר של ערכה בודדת) ובמעבדה, יאוחדו המנות ויעובדו כאחת.

בהצלחה!

מיקי.

לינוי שלום,

הדברים נכונים בהסתייגות אחת - תאי גזע "יודעים" כבר היום לייצר תאים ורקמות (בגוף כ- 250 סוגי תאים שונים), אך אינם כיום וככל הניתן לחיזוי כיום - גם לא בטווח נראה לעיין - לא יוכלו לייצר איברים שלמים.

ייצור תאים ורקמות, הגם שהם "פחות" מאיבר שלם, אינו דבר של מה בכך וכיום מצליחים לייצר גם רקמות מורכבות.

לשם הדוגמא - ייצור כלי דם: הדבר מבוצע על ידי שתילת תאי גזע ברשת מבנה / שלד העשוי מחומרים הנמסים עם הזמן, בצורת גליל גליל ולאחר התפתחות הרקמה והתמוססות המבנה האמור - מתקבל כלי הדם.

להשתמע!

מיקי.

ירון שלום,

לשימוש בתאי הגזע הטבוריים האיכותיים יותר מתאי גזע ממוח עצם, אין תופעות לוואי.

יחד עם זאת, מול היותם "סובלניים" יותר בכל הקשור למידת ההתאמה הגנטית שבין התורם למושתל (במקרה תרומה בלבד, בשימוש עצמי ההתאמה כמובן 100%) ולכן תופעת הדחייה נמוכה בהם, מנגד - מהירות קליטתם איטית יותר פי 2 ולכן החשיפה לזיהומים או גבוהה יותר (שוב, רק במקרה תרומה).

להשתמע!

מיקי.

דקל שלום,

במקרה שהמשפחה לא השכילה לשמור את הדם הטבורי (אשר מתאים התאמה מוחלטת לתינוק והתאמה בסבירות גבוה למשפחה מדרגה ראשונה ולעיתים גם מדרגה שנייה וכו') וכן לא נמצא בן משפחה אשר מתאים גנטית לחולה, אזי נכנסת לתמונה מערכת הבנקים הציבוריים.

הבנקים הציבוריים בעולם מחוברים ביניהם ברשתות ארגוניות וממוחשבות שונות וחיפוש תורם נערך בעולם כולו.

הסיכוי למציאת תורם במידת התאמה סבירה אשר למטה ממנה סיכויי ההשתלה נמוכים מאוד, עקב הדחייה שבין הגוף לשתל (ראוי לציין כי הדחייה היא הפוכה - השתל [דהיינו תאי הגזע] הם הדוחים את הגוף המארח ולא להפך).

נכון להיום - הסיכוי של נזקק לתרומה לאתר תורם מתאים במערכת הציבורית נמוך, והסטטיסטיקה היא שכ- 60% מהחולים נפטרים מהמחלה בטרם נמצאת תרומה מתאימה.


לא עלינו,

מיקי.

לדגנית שלום,

ייחודו של הבנק הפרטי הוא שהמנה נשמרת על ידי המשפחה ועל חשבונה וכל שימוש בו הוא בהתאם לרצון המשפחה בלבד.

בכל מקרה לא תועבר המנה הנשמרת לאחרים, אלא אם רצתה בכך המשפחה ונתנה הסכמתה לכך, מראש.

להשתמע!

מיקי.

לבלה שלום,

למרבה הצער, אין חקיקה בארץ בכל הקשור לדם הטבורי. הח"מ יזם פנייה ליו"ר ועדת הבריאות של הכנסת לקידום חקיקה.

נהלי משרד הבריאות בנושא, מתייחסים אך ורק לבנקי דם טבורי של בתי החולים וגם הם ארכאיים - משנת 2002.

למרות האמור, בעולם תקן אחד ויחיד לבנקי תאי גזע מדם טבורי - תקן Fact-NetCord. לבנקי תאי גזע ממוח עצם גם כן קיים יחיד והשונה מהדם הטבורי - תקן Fact-Jacie ומרבית הבנקים בעולם ורק 3 מתוך 4 בנקי הדם הטבורי הפרטיים בארץ נוהגים לפי התקן המתאים (הבנק הרביעי פועל, משום מה, לפי תקן בנקי תאי גזע ממוח עצם).

מספר גופים בעולם מסמיכים בנקי דם טבורי וההסמכה כוללת, בין השאר, בדיקת העבודה על פי התקן המתאים. הגופים המסמיכים: הארגון הבינלאומי לבנקי דם - AABB, רשת בנקי הדם הטבורי הציבוריים - NMDP וארגון ה- FDA.

להשתמע!

מיקי

למני שלום,

השתלת תאי גזע של תורם (זר או בן משפחה), חייבת בהתאמה גנטית בשיעור סביר, בין התורם למושתל. ההתאמה נגזרת ממאפייני האנטיגן (HLA) של השניים.

נושא ההתאמה מורכב למדי ויש ? (אין סוף) צירופים גנטיים ולכן, איתור תורם זר הינו תהליך מורכב, יקר ובעל סיכויים נמוכים ולמעלה ממחצית החולים הנדרשים לתרומת זר נפטרים בטרם נמצאה תרומה מתאימה.

גם כאשר התורם הוא בן משפחה - אין ערובה להתאמה. בין אחים/יות להורים שאין להם מטען גנטי חופף וכלל האצבע לסיכויי להתאמה הוא: להתאמת 0% הסיכוי 25%, להתאמת 50% הסיכוי 50%, להתאמת 100% הסיכוי 25% (היות שהילד מקבל מחצית ממטענו ממחצית מטען האם והחצי השני - מהאב). אם ישנה חפיפה גנטית בין ההורים (הן בשל קשר משפחתי או באופן מקרי) - הסיכויים עולים.

בין בן/ת להורה ההתאמה תמיד 50% (היות שהילד מקבל הפלוטייפ [קומבינציית A-B-DR] אחד מהאם ואחד מהאב), בהם די בד"כ כשמדובר בתאי גזע טבוריים (בתאי גזע ממוח עצם נדרשת התאמה גבוהה יותר) ויש כבר לא מעט מקרים בעולם שהדם הטבורי של התינוק הציל את חיי ההורה וכך גם הצלת אח/אחות.

ההתאמה נמדדת על פי: HLA - Human Leukocyte Antigen, כאשר יש 3 קבוצות כלליות של HLA והן: A, B, DR. מ- A יש 59 סוגים שונים, מ- B יש 118 ומ- DR יש 124 סוגים ובזה טמון ההסבר למספר העצום של צירופים אפשריים שלהם.

ואם בכך לא די, נדרשת בנוסף לאמור גם התאמה חיסונית בין התורם למושתל (נקרא Crossmatch).

עוד על עניין ההתאמה בקישור: [a href=http://www.stanford.edu/dept/HPS/transplant/html/hla.html id=link]HLA[/a]

מקווה שהועלתי.

מיקי.

רונן שלום,

השאלה בכללותה אינה בתחום התמחותנו, אך יכול לומר כי מחקר תאי הגזע בארץ מפותח יחסית לעולם ומתקיים, בכל המוסדות האקדמיים הגדולים ובכלל זה ולא רק: מכון ויצמן (ראה ביקורו של כריסטופר ריב [סופרמן] בארץ אשר יועד בעיקר לביקור לשם התרשמות מהמחקר שם) ובבית הספר לרפואה של הטכניון.

בהצלחה,

מיקי.

שרון שלום,

1. אכן הכמות הקטנה יחסית שמצליחים לאסוף מחבל הטבור והשליה, מתאימה המנה להשתלה אצל מושתל שמשקל גופו עד כ- 45 ק"ג (בממוצע). הסיבה לכמות הנמוכה הנאספת - השיטה הנהוגה בעולם, שהינה מוגבלת ובעייתית, בלשון המעטה, והתלוייה גם לא מעט במיומנות המיילדת האוספת את הדם לאחר הלידה.

מרגע האיסוף - אין צמיחה של התאים ואין גידול במספרם. הפתרון לבעייה - פריצת דרך בינלאומית, פותח ע"י חברה ישראלית בשם סיטוג'ן (חברה אחות לביוקורד, בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה) והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ (בביוקורד בלבד) במחצית השנייה של 2007 ולאחר מכן בעולם כולו.

2. האיסוף מבוצע על ידי המיילדות והן מיומנות בכך במידה סבירה. למעט במקרים של סיבוכים בלידה, אז הלידה היא בראש סדר העדיפות ולא איסוף הדם הטבורי, הדם ייאסף לבקשת המשפחה ובנק הדם הטבורי ישלם לביה"ח עבור הפעולה (כל בתי החולים בארץ קשורים בהסכמים עם הבנקים).

3. לאחר הלידה, על הדם להיות באריזה המיוחדת שסופקה למשפחה ואין לחממו או לקרררו עד הגעתו למעבדה. מיד לאחר הלידה וההודעה עליה - תגיע מונית מיוחדת לקחת אותו למעבדה.


בהצלחה,

מיקי.

היי לילי,

יש מידת הטעייה במונח השגור תאי גזע עובריים.
תאי גזע עובריים מוגדרים כתאי גזע אשר נלקחו מהביצית המופרת ביום הרביעי-חמישי מההפרייה (שלב אשר נקרא: בלסטוציט) ואז מומת העובר ולא מעוברים בשלב מתקדם יותר בהתפתחות.

אגב, עפ"י הדת הקתולית - ביום החמישי הביצית נחשבת לעובר (בן אדם), בעוד עפ"י הדת היהודית - רק ביום הארבעים. לכן, הדת היהודית פחות נחרצת בהתנגדותה להמתת ביציות מאשר הדת הקתולית השלטת בעולם הנאור והמתנגדת ללא פשרות לפיתוח פן מדעי זה ואף לחופש המחקר בתחום.

להשתמע,

מיקי.

אז יכול להיות שבארץ כן יתפתח מחקר בתחום הזה, שלשם שינוי היהדות תעזור למדע?

לילי שלום,

אכן!

מחקר תאי הגזע העובריים בארץ מאוד מתקדם. ביקור כריסטופר ריב (סופרמן) בארץ, טרם פטירתו - יועד לביקור במכון ויצמן שם מתבצע מחקר בתחום שיקום תאי עצב באמצעות תאי גזע.

גם בטכניון מתקיים מחקר רב, בין השאר ע"י פרופ' איצקוביץ - מנהל אגף נשים ויולדות ברמב"ם וחבר הועדה המדעית של ביוקורד. פרופ' איצקוביץ גם היה חבר בצוות הראשון בעולם אשר פרץ את הדרך והצליח לבודד תאי גזע עובריים בסוף שנות התשעים.

להשתמע!

מיקי.

טלי שלום,

על פי המידע המצוי בידי:

1. סך ההשתלות בעולם - כ- 7,000. הסיבה למיעוט ההשתלות - הכמות הקטנה יחסית של תאים בדם הטבורי הנאסף ומכך - מתאים בד"כ להשתלה לחולה שמשקלו עד 45 ק"ג, בעוד רוב השתלות תאי הגזע בעולם הן למבוגרים, הנאלצים "להסתפק" בתאי גזע ממוח עצם הנחותים משמעותית באיכותם.

אגב, את בעיית הכמות פתרה חברת סיטוג'ן (חברה אחות של ביוקורד) והפיתוח יוצא לשוק בקרוב. עוד על סיטוג'ן בקישור: www.situgen.com

2. סך ההשתלות בארץ כ- 60, מחציתם על ידי פרופ' ארנון נגלר, חברי לניהול הפורום ובעל מניות בביוקורד וראש הועדה המדעית שלה.

3. ביחס לההשתלות מהבנקים הפרטיים - בידי מידע ביחס לשלושת הבנקים הגדולים, בלבד, לפיו: בוצעו 80 השתלות, מהן 20 לתינוק עצמו, 1 להורה והיתר - לאחים/יות, קרובי משפחה אחרים.

להשתמע!

מיקי.

לדפנה שלום,

תאי הגזע הטבוריים - CBSC, מעצם היותם במערכת הדם של העובר ומהווים את מקור הגדילה שלו מהיותו בן מספר ימים ועד 9 ירחי הלידה, כוללים גם תאי גזע אשר טרם התמיינו ובהיותם גם צעירים (פרימיטיביים) באופן יחסי לתאי גזע ממוח עצם - BMSC הינם, בעלי היכולת להתמיין לסוגים אחרים של תאים.

תאי הגזע העובריים - ESC, צעירים עוד יותר מהטבוריים ולכן קל יותר לגרום להם להתמיין, אולם כידוע, הם שנויים מאוד במחלוקת מעצם הצורך להמית עובר חי על מנת להפיקם.

אשר למשך השימור (בחנקן, מינוס 196 מעלות צלסיוס), הניסיון עם תאי גזע ממוח עצם הוא בן כ- 40 שנים ונמצא כי לאחר פרק זמן אין שינוי בתאים ובחיותם. כך גם עם תאי זרע וביציות - גם שם הניסיון ארוך והתכונות נשמרות.

מקווה שהואלתי...

מיקי.

לנה שלום,

לימור שלום,

כמו גם במחלות הרבות האחרות, יש שלוש קבוצות מיון בכל הקשור לריפוי התאי - Gene Therapy - באמצעות תאי גזע:

1. בטיפול שגרתי בבני אדם
2. במחקר קליני (הוכח כבר כמצליח בריפוי, אך טרם הוכרז כטיפול סטנדרטי)
3. בניסויים ראשוניים (נחקר אולם טרם הוכח כמצליח לרפא)

הטיפול בתאי עצב פגועים באמצעות תאי גזע נחקר רבות בכל העולם ובארץ (לרבות במכון ויצמן, שם בקר מר ריב בביקורו בארץ), אך טרם הגיע לשלב הקליני, הגם שנוסה כבר בבני אדם - ראי פרסום בנושא מלפני יומיים בקישור: http://www.medindia.net/news/Stem-Cell-Treatment-Offers-Hope-for-Paralysis-Patients-22150-1.htm.

להשתמע!

מיקי.

מייק שלום,

ההשוואה בין תאי הגזע ממוח עצם לאלה שמהדם הטבורי הינה על פני פרמטרים רבים

פרטנית לעניין שאלתך באשר ליעילות (הכמותית, אני מניח), שני העקריים שבהם:

1. תאי הגזע ממוח עצם (המקום בו נוצר הדם), הינם בעלי יכולת להתמיין (להפוך) לתאי מערכת הדם בלבד ומשמשים לריפוי מחלות הקשורות במערכת הדם בלבד.
התאים הטבוריים נלקחים ממערכת הדם אשר הייתה של התינוק עד ניתוקו מחבל הטבור ולכם הם יכולים להתמיין לסוגים האחרים של תאים ורקמות בגוף ומכאן שאף לרפא מחלות שמעבר למחלות מערכת הדם (כיום כבר, למשל: ריפוי שריר לב אחרי התקף לב).

2. מאחר שהם צעירים יותר (בלשון הרפואית - ראשוניים, פרימיטיביים יותר) וטרם פיתחו מערכת חיסונית (מתפתחת בגיל כ- 6 חודשים לאחר הלידה), הגוף של המושתל מושפע פחות מהגורם הזר שהוחדר אליו וקיימת דחייה יחסית נמוכה בהשוואה לזו שבהשתלת מוח עצם.


להשתמע!

מיקי.

לפני ידיעת ההריון הייתי מעשנת כבדה, היות וההריון לא היה "מתוכנן" וללא ידיעה שאני בתחילתו עישנתי עדיין במהלך החודש וחצי הראשון.
העישון פוגע באיכות תאי הגזע? ואם כן האם עדיין מומלץ לנשים שלא הספיקו להתנקות מניקוטין לפני הריון לשמור את הדם הטבורי?


שוב תודה מראש

נועה

היי שוב,

ההשפעות השליליות של העישון על התינוק הן במישורים אחרים וככל הידוע, עישון טרם הלידה לא קשור למערכת הדם של התינוק , בוודאי שלא בנקודת הלידה (שהיא במקרה שלך למעלה מ- 7 חודשים מאז התבברר לך ההריון והפסקת לעשן).

מכאן, שאין מניעה לשמור את תאי הגזע הטבוריים של התינוק.


להשתמע!

מיקי.

לנועה שלום,

תעמודנה בפניכם שתי אפשרויות:

1. להשאיר את המנה בארץ ובעת צורך חו"ח היא תשלח אליכם (כפי שמועברות כל העת מנות מבנקים ציבוריים ברחבי העולם למרכזי השתלות בכל מקום שהוא - בקרח יבש [אין צורך בחנקן נוזלי, היות שהמנה לא תוקפא מחדש אלא תשמש להשתלה - לא ניתן להקפיא שוב אחרי הפשרה).
זו החלופה המומלצת.

2. עם המעבר לאירופה, לאחר סגירת הנושא עם בנק פרטי בארץ ההגירה, תקבלו את המנה יחד עם תרמוס קטן, ייחודי, שבתוכו די חנקן נוזלי לשבועיים - אותו תקחו עמכם או תשלחו בנפרד לבנק הרצוי בחו"ל. כאמור, אין סיבה לעשות זאת ומומלצת החלופה הראשונה.


בהצלחה,

מיקי.

אני מאמינה שעוד יהיו לי הרבה שאלות (הבורות עדיין מובילה בנושא הזה אצלי) בינתיים המידע מספיק.

ושוב תודה וברכות

נועה