פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

סמדר שלום,

מזל טוב!

אכן גורם המחיר מהווה את ה"חסם" לרכישה המונית של השירות החשוב ומשום כך, החלטנו וגם בפועל הננו נושאי הדגל של המחיר השווה לכל נפש ומחירינו נמוכים תמיד בשיעור ניכר בהשוואה למתחרים, יחד עם חבילת שירות הכוללת ערכים מוספים אשר אינם ניתנים על ידי האחרים.

העלויות הכרוכות במתן השירות גבוהות ביותר וכוללות בעיקר את המרכיבים הבאים:

1. עלות ערכת האיסוף המסופקת ליולדת לביתה טרם הלידה (שליחות).
2. התשלום לבתי החולים עבור איסוף הדם.
3. התשלום למונית מיוחדת מבית החולים למעבדה.
4. עלות בדיקות המעבדה לדם ועלות עיבודו והכנתו להקפאה.
5. עלות השימור לאורך השנים (בעיקר עלות החנקן הנצרך על ידי המקפיאים המיוחדים (עלות מקפיא - למעלה מ- 100 אלף $).
6. עלויות הביטוח הגבוהות.

וכך, מאמירים המחירים לרמתם בשוק.

איסוף חינם לכול הוא אוטופיה, באשר העלויות עצומות, עד כדי כך, שחוק דם טבורי החדש מקציב מימון לאיסוף 1,000 מנות בשנה בבנקים הציבוריים, כאשר בארץ כ- 12,000 לידות בחודש!


להשתמע!

שלום רב,

שתי השאלות הראשונות אינן בתחום התמחותנו ויש להפנותן לגינקולוג.

מתכב ד להשיב לשאלות האחרונות.

ייחודיות תאי הגזע הטבוריים נובעת משתי סיבות עיקריות:

1. היותם צעירים יותר (נאיביים, בלשון המדע) מתאי הגזע שמקורם במוח העצם. הנאיביות מתבטאת במצב בו הם טרם "התקלקלו" וטרם מיוחסים למערכת חיסונית כזו או אחרת (אשר כידוע מתפתחת אצל התינוק רק בגיל 6 חודשים, לערך).

2. מקורם של התאים. בהשוואה למקור תאי הגזע ממוח עצם (במוח העצם נוצר הדם ותאי הגזע במוח העצם יודעים לייצר רק את תאי מערכת הדם). תאי הגזע הטבוריים הינם "כלליים" והם בעלי יכולת לייצר גם תאים ורקמות אחרות כדוגמת רקמת שריר הלב (הנפגעת אנושות בהתקף לב), תאי מוח (אלהיימר) ועוד מחלות המטופלות בתאי הגזע הטבוריים חלקן (הקטן, עדיין) בשימוש בבני אדם, וחלקן בשלב מחקרי כאלה ואחרים.

וכך, בעוד הפוטנציאל הגלום בתאי הגזע ממוח עצם הוא רק בהקשר של ריפוי מחלות המטולוגיות (מחלות בהן נהרסת מערכת הדם וייצורו ולכן נדרשת בנייתם מחדש ע"י תאי גזע - מחלות סרטניות, גנטיות וחיסוניות), תאי הגזע הטבוריים יודעים בנוסף לפן ההמטולוגי, לטפל גם ברקמות ובתאי גוף אחרים (רקמת לב, תאי עצב...). תחום זה (ריפוי תאי) נחקר היום בקצב מואץ ונחשב לעתיד הרפואה.


להשתמע!

מיקי

שלום רב,

מבין מהשאלה שהכוונה לתרום לבנק ציבורי.

איסוף תרומות לבנק הציבורי אפשרי רק במספר קטן מאוד של בתי חולים (6 מתוך 27 בארץ), רק בחלק מהימים ובשעות מסויימות ביממה (בשעות היום בלבד).

בכל מקרהף רצוי לתאם עם הבנק הציבורי מראש.

בכל מקרה האיסוף לציבוריים הינו רק של מספר שנתי קטן מאוד של מנות וסינון הכולל, בין השאר: הרקע התורשתי של האב והאם, כמות הדם שנאספה ועוד מגבלות ממגבלות שונות ומשונות העלולות לפסול את המנה, גם אם נאספה.

במידה שהשאלה כוונה לשימור הפרטי, עבור המשפחה - ניתן לפנות בערוצים הבאים: בטלפון חינם
1-800-80-81-82

להשתמע!

מיקי.

שלום ענת,

סרטן אינה בהכרח מחלה גנטית/תורשתית ובד"כ אינה כזו ולכן יכולה להתפרץ בכל שלב של החיים ואין הכרח שהילד נשא את הגנים עם לידתו. נכון הדבר, עם זאת, כי רוב ההשתלות שנעשו עד היום בעולם, נעשו לאחים/אחיות של התינוק (שהדם הטבורי שנאסף היה שלו) ולאו דווקא לתינוק עצמו.

היו אף מקרים שרופאים המליצו לאישה להיכנס להריון יזום, על מנת לאסוף את הדם הטבורי של התינוק, להצלת חיי ילד גדול שחלה. מידע סטטיסטי על השתלות פרטיות של דם טבורי [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=3&topic2_id=352' id='link']בקישור[/a] [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=2&topic2_id=363' id='link']ובקישור[/a].

להשתמע!

מיקי.

אבי שלום רב,

אתאר בקצרה את ששת השלבים העיקריים של התהליך:

1. ההרשמה פשוטה ומהירה! ניתן להירשם במספר דרכים, ניתן להירשם
בטלפון החינם: 1-800-80-81-82.

2. לאחר ההרשמה, תישלח לביתכם ערכת איסוף לדם הטבורי. כל שעלייך לעשות הוא להגיע ללידה עם הערכה. הערכה כוללת את כל הנדרש לאיסוף הדם בבית היולדות ולשלחו לאחר מכן למעבדה.

3. הדם נאסף מחבל הטבור והשליה אחרי ניתוק התינוק מהחבל, ללא כל סיכון לתינוק או לאם. את האיסוף מבצעת המיילדת או הרופא, בתהליך שמשכו מספר דקות.

4. לאחר האיסוף יש להודיע לנו בטלפון החינם (1-800-80-81-82) ומונית תגיע בתוך זמן קצר על להעביר אותה למעבדת החברה. מרגע איסוף הערכה, מתקיים מעקב ממוחשב רציף על תהליך המשלוח. אנו נודיע לכם כאשר תגיע הערכה למעבדה וכן לאחר סיום תהליך הבדיקות וההכנה לשימור.

5. עם הגעת הערכה לבנק, יבצע צוות המעבדה את כל הבדיקות הנדרשות ובמקביל, יופרדו תאי הגזע מהדם ויתחיל תהליך הורדת הטמפרטורה של התאים בצורה מבוקרת, במקפיא ממוחשב מיוחד, ל- 80- מעלות צלסיוס.

6. סיום התהליך המבוקר של הורדת הטמפרטורה, תועבר המנה למקפיא חנקן נוזלי - בו ימשך תהליך ההקפאה עד לטמפרטורה של 196- מעלות צלסיוס, היא הטמפרטורה בה תשהה המנה בכל עת השימור.

אשר לאיסוף עצמו:

האיסוף מבוצע על ידי המיילדות והן מיומנות בכך במידה סבירה.

האיסוף מבוצע מחבל הטבור (הדם המגיע אליו מהשליה), כאשר האיסוף רק אחרי לידת התינוק וניתוקו מחבל הטבור, כגך שאין כל סיכון לילד.

החריג לאיסוף הוא מקרים של סיבוכים בלידה, אז הלידה היא בראש סדר העדיפות ולא איסוף הדם הטבורי.

בנק הדם הטבורי ישלם לביה"ח עבור הפעולה (כל בתי החולים בארץ קשורים בהסכמים עם הבנקים).

בהצלחה!

מיקי.

שלום רב,

ייחודיות תאי הגזע הטבוריים נובעת משתי סיבות עיקריות:

1. היותם צעירים יותר (נאיביים, בלשון המדע) מתאי הגזע שמקורם במוח העצם. הנאיביות מתבטאת במצב בו הם טרם "התקלקלו" וטרם מיוחסים למערכת חיסונית כזו או אחרת (אשר כידוע מתפתחת אצל התינוק רק בגיל 6 חודשים, לערך).

2. מקורם של התאים. בהשוואה למקור תאי הגזע ממוח עצם (במוח העצם נוצר הדם ותאי הגזע במוח העצם יודעים לייצר רק את תאי מערכת הדם). תאי הגזע הטבוריים הינם "כלליים" והם בעלי יכולת לייצר גם תאים ורקמות אחרות כדוגמת רקמת שריר הלב (הנפגעת אנושות בהתקף לב), תאי מוח (אלהיימר) ועוד מחלות המטופלות בתאי הגזע הטבוריים חלקן (הקטן, עדיין) בשימוש בבני אדם, וחלקן בשלב מחקרי כאלה ואחרים.

וכך, בעוד הפוטנציאל הגלום בתאי הגזע ממוח עצם הוא רק בהקשר של ריפוי מחלות המטולוגיות (מחלות בהן נהרסת מערכת הדם וייצורו ולכן נדרשת בנייתם מחדש ע"י תאי גזע - מחלות סרטניות, גנטיות וחיסוניות), תאי הגזע הטבוריים יודעים בנוסף לפן ההמטולוגי, לטפל גם ברקמות ובתאי גוף אחרים (רקמת לב, תאי עצב...). תחום זה (ריפוי תאי) נחקר היום בקצב מואץ ונחשב לעתיד הרפואה.

אני מניח כי החומר שקראת התייחס לפן ההמטולוגי, בלבד ואכן - שם מספר המחלות מוגבל (עשרות בלבד) והשימוש בתאים מסויימים אינו מתאים לכל אחד (בעיית ההתאמה הנובעת מאין סופיות הצירופים הגנטיים וגם כאשר מבוצעת השתלה מתורם - לעולם ההתאמה אינה מלאה אלא רק בסדר גודל של 60%-70% וככל שההתאמה גבוהה יותר - סיכויי ההשתלה בשל אי דחייה - גבוהים יותר).

מקווה שפיזרתי הערפל ואם לא - אני כאן...

להשתמע!

מיקי.

שלום רב,

סוג הדם אינו קשור בשום צורה למאפייני ההתאמה של הדם הטבורי.

התאמת הדם הטבורי נגזרת ממאפיינים גנטיים שונים.

ההתאמה בין בני משפחה: 50% בלבד בין הילוד להוריו ובין 25% ל- 100% לאחיו/תיו, כאשר המקרה היחידי בו יש התאמה מלאה בין אחים הוא אצל תאומים זהים.

מכאן, שאין סיבה שלא לשמור את הדם הטבורי לילד השני.


להשתמע!

מיקי.

לירון שלום רב,

כמו במחלות רבות אחרות, גם ריפוי SMA מצוי עדיין בשלב של ניסויים בלבד. ראה למשל בקישורים: [a href='http://www.mdausa.org/news/030627sma.html' id='link']1[/a], [a href='http://www.medicalnewstoday.com/articles/17800.php' id='link']2[/a], [a href='http://stemcell.mit.edu/' id='link']3[/a].

מקווה שהועלתי.

להשתמע!

מיקי.

אושרת - שוב שלום,

התשובה היא: בהחלט. השתלות מכל הסוגים - עצמיות (Autologus), משפחתיות (Sibling) ותרומות Allogenic) נעשו גם לאחר שנים רבות - קרוב ל- 20 שנות שימור.

בתקופות ארוכות הוכח כי יעילות התאים (חיותם ויכולתם להצמיח מושבות) - לא נפגעת.

להלן מספר קישורים עם מידע רלבאנטי:

1. קישור להשתלות בשלושה בנקי הדם הטבורי הפרטיים הגדולים [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=2&topic2_id=363' id='link']בעולם[/a].
2. קישור להשתלות [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=3&topic2_id=352' id='link']בארץ[/a].
3. ב [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=4&topic2_id=445' id='link']קישור[/a], מאמר מדעי המתייחס לגדול הבנקים בעולם - CBR, המראה כי שיעור ההשתלות העצמיות עולה בקצב מהיר וכי ההשתלות כבר אינן רק של מחלות סרטניות/גנטיות/חיסוניות אלא גם בריפוי מחלות כדוגמת סוכרת, מחלות הקשורות בתאי העצב.

להשתמע!

מיקי.

אושרת שלום,

אענה בשמחה ואיחולי להריון קל ונעים!

1. נושא השהיית חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....
הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.
אלא שהסיכוי לחוסר ברזל הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.
מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות שונות, כך שרב השלילי על החיובי.
ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעול נחתך החבל שניות לאחר הלידה.

2. סרטן אינה בהכרח מחלה גנטית/תורשתית ובד"כ אינה כזו ולכן יכולה להתפרץ בכל שלב של החיים ואין הכרח שהילד נשא את הגנים עם לידתו. נכון הדבר, עם זאת, כי רוב ההשתלות שנעשו עד היום בעולם, נעשו לאחים/אחיות של התינוק (שהדם הטבורי שנאסף היה שלו) ולאו דווקא לתינוק עצמו. היו אף מקרים שרופאים המליצו לאישה להיכנס להריון יזום, על מנת לאסוף את הדם הטבורי של התינוק, להצלת חיי ילד גדול שחלה.

3. בתשובה בשורה "טובה" ובשורה "רעה".

א'. נכון להיום הכמויות שנאספות, גם בארץ וגם בכל הבנקים בחו"ל - הן הפרטיים והן הציבוריים, מתאימות להשתלות המטולוגיות (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 36 ק"ג (זה הנתון העכשווי, אשר אף נידון לאחרונה בכנס בינלאומי. הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך).
להשתלות לא המטולוגיות עתידיות (שיקום שריר לב אחרי התקף לב, תאי עצב, תאי לבלב ועו') - הכמות הנדרשת קטנה ומנת הדם הטבורי הממוצעת - די בה והותר.

ב'. עקב הכמות הקטנה יחסית שמצליחים לאסוף, מרבית ההשתלות של תאי גזע טבוריים הן לילדים, בעוד המבוגרים נאלצים להדרש להשתלת תאי גזע ממוח עצם הנחותים וגם זאת רק אם נמצא תורם מתאים (הסיכוי כ- 40% בלבד).
הסיבה לכמות הנמוכה הנאספת - השיטה הנהוגה בעולם, שהינה מוגבלת ובעייתית, בלשון המעטה, והתלוייה גם לא מעט במיומנות המיילדת האוספת את הדם לאחר הלידה.

הפתרון לבעייה - פריצת דרך עולמית, פותח ע"י חברה ישראלית בשם סיטוג'ן (חברה אחות של ביוקורד, בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה) והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ (בביוקורד בלבד) ברבעון השני של 2008 ולאחר מכן בעולם כולו, הרחבה באתר חברת סיטוג'ן.[a href='http://www.situgen.com' id='link'][/a].

4. אכן, בשיטה הישנה - למיומנות המיילדת השפעה מכרעת על הכמות הנאספת. ההבחנה אינה ניתנת לביצוע בחתך של בית חולים, היות שבכל בית חולים יש מיילדות מיומנות יותר באיסוף ויש מיומנות פחות.
אגב, באיסוף באמצעות הסיטוג'ן - אין תלות במיומנות האוספת...

להשתמע!

מיקי.

אורי שלום,

לצערי, תקנות משרד הבריאות לעניין מעבדתו אוסרות כניסת אורחים למעבדה.

יחד עם זאת, לעניין סרטוני וידאו - [a href='http://www.biocord.co.il/video.asp' id='link']בקישור[/a] - מספר סרטונים המציגים את עיקרי ההתהליכים השונים.

צפייה מהנה!

מיקי.

שלום רב,

"ההקבלה" לשאלתך היא שימוש בתרופות חדשות אשר רק לאחר חלוף זמן (לעיתים רב) יש ודאות כי אין שכרן בהפסדן ואינן גורמות לנזק גדול מהתועלת.

אין מדובר בהקבלה כלל ועיקר, בענייננו - מדובר בהשתלה של תא גוף (הן של המושתל עצמו או של תורם) וככזה (ומאחר שנבדק ונשללות המחלות הזיהומיות האפשריות) - אינו יכול להזיק לגוף למעט חריג אחד, ידוע וקצר טווח אשר יוסבר בהמשך.

כאשר מדובר בתרומה מגוף אחר, עקב אי ההתאמה המלאה, ישנה כבר בשלב הכמעט מיידי לאחר ההשתלה דחייה בין התאים לגוף (מחלה הקרוייה GvHD - מחלת דחיית השתל את הגוף [השתל דוחה את הגוף ולא להפך]).

ככל שמידת אי ההתאמה גדולה יותר - כך גם הדחייה ומדובר במחלה שעלולה אף להמית.

להשתמע!

מיקי.

שלום רב,

אשמח להסביר.

1. שנים

שימור תאי הגזע הטבוריים נעשה בסביבת חנקן נוזלי (בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלסיוס).

הניסיון המדעי בהקפאת תאים טבוריים הינו בן 19 שנים בלבד (ההשתלה הראשונה הייתה ב- 1988) - שנים בהם הוכח כי התאים נשמרים ושומרים על איכותם ולאחר הפשרה - חיותם נותרת גבוהה.

הניסיון עם שימור בחנקן נוזלי של תאי גזע שמקורם במוח העצם הינו בן 39 שנים (1968) והוכח כי נשמרת איכותם.

ידוע כי תאי גזע טבוריים שונים בחלק מהמאפיינים מתאי גזע ממוח עצם (ולכן, גם עיבודם והכנתם להקפאה שונים מעט משל תאי מוח העצם).

הסקת מסקנה דדוקטיבית, כי גם אלה הטבוריים ישמרו על תכונותיהם תקופה ארוכה ולמעשה אין סופית - אינה הזוייה, הגם שאינה מדעית ומי שיתחייב לכך - אינו אלא שרלטן.

2. למי זה טוב?

זה עשוי להועיל גם למשפחה הקרובה.

הסטטיסטיקה:

בין אחים/יות להורים שאין להם מטען גנטי חופף וכלל האצבע לסיכויי להתאמה הוא: להתאמת 0% הסיכוי 25%, להתאמת 50% הסיכוי 50%, להתאמת 100% הסיכוי 25% (היות שהילד מקבל מחצית ממטענו ממחצית מטען האם והחצי השני - מהאב). אם ישנה חפיפה גנטית בין ההורים (הן בשל קשר משפחתי או באופן מקרי) - הסיכויים עולים.

בין בן/ת להורה ההתאמה תמיד 50% לפחות (היות שהילד מקבל מחצית מהמטען הגנטי מהאם ומחצית מהאב, ואם יש חפיפה גנטית בין שני ההורים ה- % עולה).

יש כבר לא מעט מקרים בעולם שהדם הטבורי של התינוק הציל את חיי ההורה וכך גם אח/אחות.

להשתמע!

מיקי.

שמחה שלום,

ביצוע בדיקת סיווג הרקמות (HLA - human leukocyte antigen) אפשרי מיד לאחר לידת התינוק, כאשר הדגימה לבדיקה תילקח מהדם הטבורי הנותר (אחרי ניתוק התינוק).

הבדיקה עצמה יכולה להיעשות בארץ (יקר מאוד) או בחו"ל.

אפרת שלום,

טרשת נפוצה - ניתן ואף נעשים כבר ניסויים כבר בבני אדם - ראי דוגמא [a href='http://www.zandcell.com/regenerate_therapy.asp' id='link']בקישור[/a].

אוסטאופורוזיס - גם היא מחלה המעסיקה חוקרים רבים ראי [a href='http://www.mbm.med.uni-goettingen.de/downloads/Flyer-BioT-0759-UMG-SSC.pdf' id='link']המאמר[/a] וכן [a href='http://www.medicalnewstoday.com/articles/54681.php' id='link']המאמר[/a] וגם [a href='http://www.medicalnewstoday.com/articles/54681.php' id='link']המאמר[/a] וכן [a href='http://www.newmediaexplorer.org/sepp/2004/11/29/umbilical_cord_stem_cell_therapy_successful_paralysed_patient_walks_after_19_years.htm' id='link']נוסף[/a].

יחד עם זאת חשוב לציין ולזכור כי שתי המחלות האלה, יחד עם עוד רבות מאוד אחרות, הינן בשלב ניסויי וטרם אושרו כטיפול שגרתי.

מקווה שהואלתי, להשתמע!

מיקי