פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

לירון שלום,

איני מכיר את הנתונים הפרטניים ביחס לביציות מופרות. באשר לתאי גזע, מהמחקר הרלבאנטי הלא רב שיש בנושא:

1. לא נמצא הבדל מובהק בחיות בקשר עם משך השימור ואחרי "המכה הראשונית" לא תשתנה החיות לאורך זמן.
.
2. קיים קשר בין החיות לצורת עיבוד התאים לפני ההשתלה (ריכוז תמיסת ה- DMSO, הורדת הטמפרטורה ההדרגתית).

2. חיות התאים אחרי ההפשרה: כ- 90%.

3. במידה שהתאים עוברים שטיפה לפני ההשתלה (לא נעשה בכל המקרים): יורד מספר התאים החיים בכ- 10% נוספים.

מקווה שהואלתי.

להשתמע!

מיקי.

ניר שלום,

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....

הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.

אלא שהסיכוי לחוסר ברזל הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.

מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות שונות, כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעול נחתך החבל שניות לאחר הלידה.


להשתמע!

מיקי.

קראתי את תגובתך הזו בעבר לשאלה שהניחה שאם רוצים לאסוף דם טבורי, חיתוך חבל הטבור חייב להיות מיידי, אך האמנם? כלומר האם השהייה של החיתוך (בלי קשר לשאלה הא זה כדי בכלל) משמעה נפח דם נמוך יותר או ריכוז תאי גזע נמוך יותר?

ניר שלום,

אנסה לחדד את הנושא.

כמות הדם הטבורי הנאספת (וכמות תאי הגזע שבו) באיסוף רגיל היא פחות ממחצית כמות הדם שבמערכת הטבור-שליה. הסיבה - הקרישה.

הקרישה היא פרשייה מורכבת מאוד בפני עצמה ונובעת משורה של נסיבות שונות שהעקריות שבהן:

1 מנגנון הקרישה אצל היולדת מתחיל לעבוד שעות נוספות לפני הלידה (למניעת דימום היולדת למוות לאחר הלידה) ולקרישה זו השלכות גם על השליה..

2. עם לידת התינוק מתחילה התנתקות הדרגתית של השליה מהרחם (נקרעים כלי הדם של האם הנכנסים לשליה, היא הסיבה לדימום היולדת לאחר הליד) והשליה מתחילה להיות איבר מת ועימו קרישה מיידית.
שלושת כלי הדם שבחבל הטבור (וריד - לתינוק, שני עורקים ממנו לשליה) מתפצלים בשליה באזור חילוף החומרים עם האם למליוני עלי דם בעובי מיקרונים , אשר הדם בהם נקרש תוך שניות.

3. איטוב חבל הטבור ועימו עצירת הדם גורמים לתחילת קרישה גם בחבל.

4. חיתוך החבל וכן פציעתו ע"י החדרת מחט, למשל - מפעילים מנגנוני קרישה נוספים.

מהאמור משתמע בבירור - יותר זמן > יותר קרישה > פחות דם.

בהקשר זה - כוס מלאה דם הופכת לגוש דמוי ג'ל (קרישה...) תוך דקות!

כאמור, הקרישה היא הבעייה העיקרית, אך לא רק, אלא גם פרמטרים פיזיקאליים:

עקב הכמות הקטנה יחסית שמצליחים לאסוף מחבל הטבור והשליה, מתאימה המנה להשתלה אצל מושתל שמשקל גופו עד כ- 45 ק"ג (בממוצע) ולכן, מרבית ההשתלות של תאי גזע טבוריים הן לילדים, בעוד המבוגרים נאלצים להדרש להשתלת תאי גזע ממוח עצם הנחותים וגם זאת רק אם נמצא תורם מתאים (הסיכוי כ- 40% בלבד).

הפתרון לבעייה - פריצת דרך בינלאומית, פיתןח ע"י חברה ישראלית בשם סיטוג'ן (חברה אחות לביוקורד, בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה) והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ (ללקוחות ביוקורד בלבד) בסוף 2007 / תחילת 2008 ולאחר מכן בעולם כולו. עוד - [a href=http://www.situgen.com id=link]בקישור[/a].
הסיטוג'ן הבסיסי פתר את הבעיות הפיזיקליות שמנעו הפקת יותר דם ובאמצעותו גדלה כמות הדם הנאספת (ומספר תאי הגזע) בכ- 50%. במקביל, התחיל הצוות המדעי של החברה הכולל גם מומחה קרישה "לטפל" גם במרכיבי הקרישה והצפי הוא כי בסופו של דבר הסיטוג'ן המשופר יאסוף פי 2 מהמצב (העגום) כיום.

מקווה שעניתי על השאלה המחודדת.

להשתמע!

מיקי.

לענת שלום,

בשני סוגי ה- CMV (ראשוני ומשני) אין ודאות כי התינוק ידבק (ואגב - בראשוני הסיכוי להידבקות גבוה מאשר במשני).

במידה שהתינוק ידבק - לא ניתן יהיה לשמר את הדם הטבורי מסיבה אשר אינה קשורה במחלה עצמה (ואין מניעה לשמר בהקשר למחלה עצמה), אלא משום שעל פי התקנים לא ניתן לסכן את המנות האחרות במקפיא בהידבקות (הסיכוי להידבקות אפסי, במיוחד בטכנולוגיית המקפיא החדשנית בה השימור נעשה בסביבת אוויר ולא בסביבה נוזלית - בתוך נוזל החנקן הנוזלי, אך תקן הוא תקן).

בהצלחה!

מיקי.

היי,

האיסוף מתבצע לאחר לידת התינוק וניתוקו מהחבל ואינו מסוכן בשום צורה שהיא, לא לתינוק ולא לאם.


להשתמע!

מיקי.

שלום רב,

בחלק מהחברות נהוג רק מסלול של תשלום מראש בגין 20 שנות שימור. האחרות מציעות גם מסלול שנתי וחמש שנתי.

פירוט רב של המסלולים, מוצרי הערך המוסף והמחירים [a href=http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=3&topic2_id=37 id=link]בקישור[/a].


להשתמע!

מיקי.

הייתי רוצה לדעת בשורה תחתונה נה העלות לאיסוף דם טבורי והאם ניתן לבצע זאת בסורוקה

שלום רב,

אנו קשורים בהסכמים עם כל [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=3&topic2_id=129' id='link']בתי החולים[/a] בארץ ובכלל זה גם סורוקה.

המחירון עם כל המידע ומסלולי התשלום השונים - [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=3&topic2_id=37' id='link']בקישור[/a].

להשתמע!

מיקי.

שלום רב,

כשמה כן היא - התרומה אינה שייכת עוד לנותנה ועפ"י התקנים העולמיים אף אין זיהוי למנה העשוי לקשרה לתורמת.

המנה אינה ממתינה לתורמת/משפחתה, אלא נמכרת (כ- 20,000 $ ומעלה - תלוי בכמות התאים) למי שזקוק לה ברחבי העולם (תקשורת מחשבים בין כל הבנקים הציבוריים).

בנוסף יש לתת את הדעת גם לעובדות הבאות:

1. איסוף תרומות רק במספקר מאוד מצומצם של בתי חולים וגם בהם - רק מספר שעות ביום.
2. הסיכוי של מנה להגיע לגמר - הוא השימור נמוך מאוד ומנות נפסלות עפ"י מספר רב של פרמטרים (למשל: הכמות שנאספה, זיהומים למיניהם).

בהצלחה!

מיקי.

נועה שלום,

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....

הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.

אלא שהסיכוי לחוסר ברזל הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.

מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות שונות, כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעול נחתך החבל שניות לאחר הלידה.


להשתמע!

מיקי.

נעמי שלום,

ניסויים קליניים בנושא מתקיימים בעולם ולהערכתי גם בארץ, אלא שאין ידוע לי ספציפית ועל ידי מי, כך שאיני יכול, לצערי, לסייע.

מומלץ לפנות לאיגוד הישראלי לאלצהיימר

בהצלחה!

מיקי.

בני שלום,

לא כל הכתוב והמצוטט בעיתון הינו ציטוט מדוייק ובציון ההקשר הנכון (ולמשל - ההתייחסות לפן ההמטולוגי שהוא פן אחד מבין אחרים וזה בלא לציין את הדבר בכתבה וכך, המצוטט אינו נכון בהקשר של הפנים הלא המטולוגיות).

בענייננו - חלק מהציטוטים מובאים בחלקיות וללא ההקשר הנכון וכך משתמע מהם ההפך מהמציאות.

והעובדות:

1. ההשתלות תאי גזע טבוריים נעשות בשני הקשרים שונים:
* ההמטולוגי - השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות.
* הריפוי התאי הכללי - נחשב לעתיד הרפואה, "הדבר הבא" - השתלות לתיקון תאים ורקמות (שיקום שריר לב אחרי התקף לב, בניית מעקפים ללב, תאי עצב, תאי לבלב ועוד).
תאי גזע ממוח עצם מתאימים ליישומים ההמטולוגיים, בלבד.

2. קיימת תמימות דעים באשר לעליונות תאי הגזע הטבוריים על תאי הגזע ממוח עצם.

3. מנה ממוצעת של תאי גזע טבוריים מספיקה בממוצע למושתל אשר משקל גופו נמוך מ- 40 ק"ג (היה עד לאחרונה 45 ק"ג, אולם הופחת עקב סיכויי השתלה גבוליים מאוד במשקל גבוה מ- 40 ק"ג. הנושא הוצג על ידי מספר מרצים במאי 2007 בכנס העולמי השנתי: International Cord Blood Transplant Symposium בו השתתפתי).

4. מרבית ההשתלות ההמטולוגיות בעולם הן למבוגרים ולכן הן של תאי גזע ממוח עצם, מהסיבה האמורה לעיל.

5. מרבית השתלות תאי הגזע הטבוריים הם לילדים.

6. מרבית ההשתלות לילדים הם של תאי גזע טבוריים.

7. השתלות תאי גזע טבוריים למחלות המטולוגיות נעשות במבוגרים באחד משני המקרים:
* מנת תאים טבוריים גבוהה משמעותית מהממוצע האמור לעיל (ממוצע הוא נתון סטטיסטי עם שונויות/מקרי קצה חריגים).
* שימוש בטכניקה של עירוב שתי מנות תאי גזע טבוריים. הטכניקה בעייתית בהשלכותיה ולכן לא "תפסה" והשימוש בה מאוד מוגבל ושנוי במחלוקת.

8. תאי גזע טבוריים בהשתלות המטולוגיות עוזרות בהחלט גם למבוגרים, באותה מידה שלילדים. עם זאת, ככל שמידת ההתאמה הגנטית נמוכה יותר וכן ככל שכמות התאים המושתלים נמוכה יותר - סיכויי הצלחת ההשתלה הולכים ויורדים, בהתאם.

להשתמע!

מיקי.

אפרת שלום,

התנצלותי על העיכוב במענה, משום מה לא קבלתי הודעה למייל על השאלה ורק במקרה שמתי לב אליה עתה.

אפילפסיה אינה בהכרח עוברת בתורשה אך תקופת ההריון מחייבת מעקב קפדני, היות שלתרופות הניטלות עלולה להיות השפעה שלילית.

מאחר שהידבקות התינוק אינה ודאית - אין מניעה לאסוף את הדם הטבורי וזה אף רצוי, היות שנושא הטיפול באפילפסיה באמצעות תאי גזע נחקר רבות ויש לקוות כי בבוא העת יתפתח למישור המעשי - יישומי.

כך שניתן יהיה, אולי, להשתמש בתאי הגזע של התינק לריפוי האם (כידוע - התאמת תאי התינוק לאם היא 50% ומעלה - התאמה סבירה ככל שמדובר בתאי גזע טבוריים).

בהצלחה!

מיקי.

שגית שלום,

בשמחה.

1. בעת ההפשרה אין, ככלל, פגיעה בתאים וסטטיסטית- חיות התאים המתקבלת הינה 90%-95% בהשווה למצב הנמדד בעת ההקפאה.
הניסיון עם תאי גזע טבוריים הינו רק של 19 שנים, אך מאחר שבתנאים שימור דומים (תאי גזע ממוח עצם, ביציות ותאי זרע) הניסיון הינו בן כ- 40 שנה ואין בעייה בהפשרה - מניחים כי גם תאי הגזע הטבוריים ינהגו בצורה זהה.
הבעייה, אם כן, היא מה "עבר" על התאים טרם השימור ב- מינוס 196 מעלות. תהליך הורדת הטמפרטורה חייב להיות מבוקר על מנת שלא תהיה פגיעה אנושה בחיות התאים בעת המעבר ממצב נוזלי למוצק - נקודת הקיפאון של התאים - מינוס 20 מעלות.
לכן, על הורדת הטמפרטורה להיות מבוקרת ועל פי פרוטוקול אותו מזינים למחשב של הפריזר הייעודי לכך.

2. נכון להיום הכמויות שנאספות, גם בארץ וגם בכל הבנקים בחו"ל - הן הפרטיים והן הציבוריים, מתאימות להשתלות המטולוגיות (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 37 ק"ג (הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך).
להשתלות לא המטולוגיות עתידיות (שיקום שריר לב אחרי התקף לב, תאי עצב, תאי לבלב ועו') - הכמות הנדרשת קטנה ומנת הדם הטבורי הממוצעת - די בה והותר.

3. סרטן אינה בהכרח מחלה גנטית/תורשתית ובד"כ אינה כזו ולכן יכולה להתפרץ בכל שלב של החיים ואין הכרח שהילד נשא את הגנים עם לידתו. נכון הדבר, עם זאת, כי רוב ההשתלות שנעשו עד היום בעולם, נעשו לאחים/אחיות של התינוק (שהדם הטבורי שנאסף היה שלו) ולאו דווקא לתינוק עצמו. היו אף מקרים שרופאים המליצו לאישה להיכנס להריון יזום, על מנת לאסוף את הדם הטבורי של התינוק, להצלת חיי ילד גדול שחלה.

לנוכח אורך התשובות - המשכן במענה למטה.

המשך...

4. במקרה הזה (כשהמחלה אינה של מערכת הדם), אכן ניתן לבצע השתלת מח עצם, אולם להשתלת מח עצם כמה חסרונות בהשוואה להשתלת תאי גזע שמקורם בדם חבל הטבור:
א. השתלת מח עצם מחייבת תחילה סבב ניתוחי הוצאת מוח העצם לשם השתלתו - ניתוח לא קל למי שכבר חולה - התורם עצמו.
ב. יש לזכור כי לתאי הגזע הטבוריים, שמטבעם הם צעירים - נאיביים, עליונות מוחצת בכל פרמטר בהשוואה לתאי מוח העצם הבוגרים וההעדפה הראשונה היא להשתילם ולא תאי מוח עצם.

5. החברות הפועלות כיום בארץ, אינן פועלות תחת פיקוח מאחר שלמרבה הצער אין עדיין חובת פיקוח כזה.
חוק דם טבורי שאושר ביום 2/8/07 קובע כי רק בחלוף שנה יחל פיקוח.
הח"מ פנה ליו"ר ועדת הבריאות של הכנסת להאצת הפיקוח.
למרבה הצער, רק 3 מבין 4 בנקי הדם הטבורי פועלות בהתאם לתקן העולמי לדם טבורי - תקן Fact-NetCord.
6. קיים אתר אחד בעולם שהינו נייטראלי ואובייקטיבי לחלוטין ואינו "מטעם", המכיל את כל המידע בנוגע לדם טבורי - [a href=http://www.parentsguidecordblood.com id=link]בקישור[/a].
אתר זה מכיל בתוכו גם סיפורי הצלת חיים.
ראוי לציין כי תחום שימור תאי הגזע מדם חבל הטבור הינו תחום "חדש" יחסית בעולם הרפואה, שכן קיים "רק" 20 שנה בעולם, אולם התחום הולך ומתפתח כל הזמן ונחשב לעתיד הרפואה המודרנית.
אם עד לפני כחמש שנים היה ניתן לרפא 40 מחלות באמצעות תאי הגזע מדם חבל הטבור, הרי שנכון להיום ניתן לרפא כבר מעל ל- 80 מחלות והשמיים הם הגבול...
עד היום נעשו קרוב 7,000 השתלות מוצלחות בעולם, כ- 60 מהן בישראל.

מקווה שהועלתי,

להשתמע!

מיקי.

ושאלה נוספת ... הערכה שדיברת עליה שתוכל לאסוף כמות גדולה יותר של תאי גזע תהיה אפקטיבית רק למי שתלד ב- 2008 ? האם דם שנאסף לפני כן (אני עתידה ללדת בנובמבר 2007 ..) לא יעבור "שיבוח" כלשהו לטובת הגדלת הכמות ?

היי שגית,

לצערי לא, השימוש בסיטוג'ן בארץ, כאמור רק על ידי ביוקורד, יחל רק ברבעון השני של 2008.

בימים אלה נעשה בו שימוש במסגרת ניסויים קליניים בבית חולים אסף הרופא, ניסויים שיסתיימו עוד כחודש.

להשתמע!

מיקי.

לניקי שלום,

הסתירה הפנימית במידע שהגיע לידיעתך נובעת להערכתי מאי בהירות.

ייחודיות תאי הגזע הטבוריים נובעת משתי סיבות עיקריות:

1. היותם צעירים יותר (נאיביים, בלשון המדע) מתאי הגזע שמקורם במוח העצם. הנאיביות מתבטאת במצב בו הם טרם "התקלקלו" וטרם מיוחסים למערכת חיסונית כזו או אחרת (אשר כידוע מתפתחת אצל התינוק רק בגיל 6 חודשים, לערך).

2. מקורם של התאים. בהשוואה למקור תאי הגזע ממוח עצם (במוח העצם נוצר הדם ותאי הגזע במוח העצם יודעים לייצר רק את תאי מערכת הדם). תאי הגזע הטבוריים הינם "כלליים" והם בעלי יכולת לייצר גם תאים ורקמות אחרות כדוגמת רקמת שריר הלב (הנפגעת אנושות בהתקף לב), תאי מוח (אלהיימר) ועוד מחלות המטופלות בתאי הגזע הטבוריים חלקן (הקטן, עדיין) בשימוש בבני אדם, וחלקן בשלב מחקרי כאלה ואחרים.

וכך, בעוד הפוטנציאל הגלום בתאי הגזע ממוח עצם הוא רק בהקשר של ריפוי מחלות המטולוגיות (מחלות בהן נהרסת מערכת הדם וייצורו ולכן נדרשת בנייתם מחדש ע"י תאי גזע - מחלות סרטניות, גנטיות וחיסוניות), תאי הגזע הטבוריים יודעים בנוסף לפן ההמטולוגי, לטפל גם ברקמות ובתאי גוף אחרים (רקמת לב, תאי עצב...). תחום זה (ריפוי תאי) נחקר היום בקצב מואץ ונחשב לעתיד הרפואה.

אני מניח כי החומר שקראת התייחס לפן ההמטולוגי, בלבד ואכן - שם מספר המחלות מוגבל (עשרות בלבד) והשימוש בתאים מסויימים אינו מתאים לכל אחד (בעיית ההתאמה הנובעת מאין סופיות הצירופים הגנטיים וגם כאשר מבוצעת השתלה מתורם - לעולם ההתאמה אינה מלאה אלא רק בסדר גודל של 60%-70% וככל שההתאמה גבוהה יותר - סיכויי ההשתלה בשל אי דחייה - גבוהים יותר).

מקווה שפיזרתי הערפל ואם לא - אני כאן...


להשתמע!

מיקי.

שלום רב,

בתאוריה ניתן לאסוף תאי גזע מכל מקום בו הם נמצאים.

וכך, נהוג לאספם מביציות מופרות (לצרכי מחקר בלבד), מאנשים בוגרים (ממוח העצם) ומהדם הטבורי.

אשר לאיסוף מעוברים אחרי הפלה, הכמות שתיאסף תהיה קטנה ולא תספיק לכל שימוש רפואי למעט למחקר.

חג שמח!

ארנון.

ורד שלום,

אכן בחלק ממדינות ארה"ב קיימת כבר חקיקה המחייבת את הרופא להביא את הנושא לידיעת משפחת היולדת.

הסיבות העקריות לחקיקה - חשיבות הנושא והחשיפה המשפטית (רשלנות רפואית) אליה נחשף הרופא במידה שלא הסביר למשפחה את הנושא והאפשרויות.

בארץ החקיקה בתחום העברת המידע לעיל טרם החלה.

הח"מ פנה ליו"ר ועדת הבריאות של הכנסת בקריאה לקדם את החקיקה הזו. הפנייה - [a href=http://www.biocord.co.il/show_article.asp?article_id=67 id=link]בקישור[/a] או [a href=http://www.biocord.co.il/show_article.asp?article_id=80 id=link]בקישור[/a].

מקווה שהפנייה עוררה משהו - בשטח אין הדבר נראה...

להשתמע!

מיקי.

גילי שלום,

אכן גורם המחיר מהווה את ה"חסם" לרכישה המונית של השירות החשוב ומשום כך, החלטנו וגם בפועל הננו נושאי הדגל של המחיר השווה לכל נפש ומחירינו נמוכים תמיד בשיעור ניכר בהשוואה למתחרים, יחד עם חבילת שירות הכוללת ערכים מוספים אשר אינם ניתנים על ידי האחרים.

העלויות הכרוכות במתן השירות גבוהות ביותר וכוללות בעיקר את המרכיבים הבאים:

1. עלות ערכת האיסוף המסופקת ליולדת לביתה טרם הלידה (שליחות).
2. התשלום לבתי החולים עבור איסוף הדם.
3. התשלום למונית מיוחדת מבית החולים למעבדה.
4. עלות בדיקות המעבדה לדם ועלות עיבודו והכנתו להקפאה.
5. עלות השימור לאורך השנים (בעיקר עלות החנקן הנצרך על ידי המקפיאים המיוחדים (עלות מקפיא - למעלה מ- 100 אלף $).
6. עלויות הביטוח הגבוהות.

וכך, מאמירים המחירים לרמתם בשוק.

להשתמע!

מיקי.