מחלת המי הגס

לילין שלום רב

הינך מתארת מחלה בעלת חומרה קלינית בינונית למשך שלוש שנים המערבת את המעי הגס מהרקטום ועד לקולון הרוחבי.
הבעיה העיקרית היא התלות שלך בסטרואידים למשך כל התקופה הזו ובאימוראן ולשימוש ממושך שכזה בסטרואידים ואימוראן יש מחיר כבד מבחינת תופעות לואי ופגיעה במצבך הבריאותי הכללי.
גם העובדה שאביך שהיה חולה קוליטיס חלה בסרטן המעי הגס תורמת לשיקול אם כי אינה מהווה אינדיקציה בפני עצמה לניתוח.
הניתוח המוצא לחולי קוליטיס הינו כריתת כל המעי הגס, אין מקום להשאיר קולון כלל מאחר ומחלה תתבטא בקולון שיושאר גם אם אינו חולה כעת.
הניתוח המקובל במיקרים אלה הוא כריתת כל המעי הגס, כאשר משאירים חלק קטן של רקטום וגם בזה מבצעים מוקוזקטומיה לכריתת הרירית שלו מאחר והיא החולה במחלה.
את המעי הדק שנותר מחברים בצורת פאוטץ' או כיס אל גדם הרקטום ופי הטבעת כך שהשליטה על היציאות נשמרת.
רב המנתחים נוהגים להשאיר לתקופה הראשונה שלאחר הניתוח אילאוסטומיה - שהוא פתח של מעי אל דופן הבטן וזאת עד להחלמת ההשקה התחתונה של המעי הדק אל האנורקטום, וזאת ניסגרת בניתוח קטן נוסף כעבור כשלושה חודשים.
לניתוח מספר סכנות וסיבוכים אך כאשר הוא מבוצע בידיים מיומנות שיעור הסיבוכים הוא קטן.
אחת הבעיות השכיחות היא דלקת המתפתחת באותו כיס של מעי דק ונקראת פאוטצ'יטיס שמאופיינת ביציאות ריריות שלשוליות דמיות.
לסיכום המלצתי היא לשקול יחד עם הגסטרואנטרולוג המטפל בך את נושא הניתוח בכובד ראש.

בכבוד רב

ד"ר קרין אליעד