כאבי בטן וצואה חומה מאוד

שלום בן 38 לפני 10 שנים נונסמינומה+כימוטרפיה ומאז 10 שנים במעקבים.
בשנת 2001 אובחנתי עם מעי רגיז לאחר כאבים ברום הבטן ויציאות רכות.
בא.ס. השנה לצורכי מעקב אונקולוגי עלה ספק לגבי ממצא מסויים בטחול אשר בבירור של CT נמצא המנגיומה.
מאותה נקודת זמן פחות או יותר החלו כאבי בטן לא קבועים לעיתים לחץ, אולי טיפה שורף, הרבה גרגורים הנשמעים מהבטן לפעמים אפילו בומים שנשמעים ומורגשים. בנוסף הרבה גזים. יציאות לא סדירות. (לא רכות). לאחר ארוחה צורך ליציאה תוך זמן קצר. לעיתים יש להשלים את היציאה בהמשך. לעיתים עצירות.
לאחרונה החל לצאת לי גרעפסים קטנים מאוד לאחר הארוחה או שתייה ובהמשך היום ולאחר כל גרעפס מגיע במיידית גיהוק קטן מאוד. הדבר שבאמת מטריד אותי זה צבע הצואה אשר נהייתה חומה מאוד אך בכל אופן לא שחורה. בנוסף בחילות קלות ביותר-לאכל הזמן.
קיימים רגעים בהם ישנם כאבים והאיזור רגיש ולעיתים כלום. לעיתים מקומות שכואבים ואני לוחץ עליהם אני שומע גרגור מאותו איזור, כאילו אוויר עובר ממקום למקום.
בכל התהליך מאז א.ס. אני במתח נפשי עצום. לאחר ביצוע CT ותשובות שהיו תקינות נרגעתי משמעותית אך החלטתי לפנות לרופאה בקשר לכאבי הבטן שגם הם פחתו.
בבדיקה גופנית רשמה הרופאה בטן רכה ללא רגישות.
מאז ביקורי אצל רופאת המשפחה שוב עלה המתח הנפשי ואני יותר עירני לבטן וכאבים חזרו.
כל הכאבים מהתחלה הינם כאבים קלים מאוד. כאבים ברום הבטן כאילו כיווץ ועובר.
הרופאה נתנה לי אומפרדקס.
האירועים גורמים לי לקושי בשינה עקב המתח ולחוסר ריכוז. אני מרגיש שהמוח כל הזמן הולך לכיוון החשיבה על כאבי הבטן.
במשפחה אין היסטוריה של סרטן במעי.
האם הדבר נשמע מסוכן?
מה זה יכול להיות?
האם יהיה מקובל להוסיף תמונה של הצואה?
תודה על העזרה.